אברבנאל על מלכים ב כא:יא

והיו הדברים אשר דברו הנביאים שאחרי אשר מנשה הרע מכל אשר עשו האמורי ובני יהודה נמשכו אחריו בגלוליו, (יב) לכן כלתה אליהם הגזרה להביא רעה על יהודה וירושלם אשר כל שמעיו תצלנה שתי אזניו, רצה לומר שמרוב התנועה וההפעלות שיקרה לו מזאת השמועה הרעה ידמה לו שיהיה קול הברה באזניו, כי תצלנה שרשו צלל, מענין (חבקוק ג' ט"ז) לקול צללו שפתי: