אברבנאל על מלכים ב ב:א

ויהי בהעלות וגומר. ספר הכתוב שכאשר העלה השם יתברך את אליהו לשמים בסערה היה ענינו בזה האופן, והוא כי ראשונה הלכו אליהו ואלישע מן הגלגל, (ב) ואמר אליהו אל אלישע שישאר שמה בגלגל כי השם שלחו עד בית אל, והשיבו אלישע בשבועה שלא יעזבהו, והלך עמו עד בית אל, (ג) ושם יצאו בני הנביאים, שהם התלמידים שהיו מכינים עצמם להתנבא, והיו פרושים ונזירים מיוחדים לעבודת הגבוה, ואמרו בסוד אל אלישע הידעת כי היום הזה ה' לוקח את אדונך מעל ראשך? רצה לומר שיקח את אדוניו שהיה עטרת ראשו, והוא השיבם גם אני ידעתי החשו, רוצה לומר גם כן ידעתי אני זה שתוקו ואל תדברו עוד בדבר הזה, כי היה מחריש לראות מה יעשה אליהו בלקיחתו, ויהיה לפי זה החשו צווי, או יהיה פירוש החשו שהם שתקו והחשו ולא דברו לו עוד: