אברבנאל על מלכים ב יח:כו

וזכר הכתוב שאליקים ושבנה ויואח אמרו אל רבשקה דבר נא אל עבדיך ארמית כי שומעים ומבינים אנחנו אותו ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החומה, וקשה עלי איך לא ראו אנשים חכמים ונבונים כחלקיהו וחביריו שהיה רוצה רבשקה שהעם ישמע את דבריו כדי שירפו את ידיהם מהמלחמה? ואיך אמרו אליו אם כן שלא ידבר יהודית בעבור היהודים אשר מעל החומה כדי שלא יחלש לבם? כי אותה היה מבקש ונראה לי שעם היות שזה היה כונתו ורצונו, הנה לא היו הדברים מסודרים לאותו טעם, אבל שהם אמרו אל רבשקה דבר נא אל עבדיך ארמית כי שומעים אנחנו, ואתה ארמי ומה לך לדבר יהודית? כל שכן באזני העם אשר על החומה, כי אין ראוי שידע העם עניני המלכים ודבריהם, ושגם כן לא היה ראוי שיראו לרבשקה מדבר לשון יהודית, כי יהיה בעיניהם כיהודי, כל שכן כפי דבריו שהיה מדבר בעניני הבמות כאלו היה חס על כבוד השם, ואמר גם כן שה' אמר אליו שיעלה להשחית, וכל זה מורה שעם היותו משומד היה מאמין באלהות השם יתברך, וזה אין ראוי לאדם שיצא מכלל הדת, לפי שהוא מראה עצמו ארמי ומדבר דברי יהודי, והמשומד בפני הגוים ראוי שישמור עצמו מן החשד, ואל זה רמזו באמרם ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החומה, כאלו היו חוששים לזה מפני כבודו: