אברבנאל על מלכים ב יז:טז

עוד זכר שעשו להם מסכה שנים עגלים, והמסכה הם הצורות שעושים בחכמת התכונה הנקראות טלסמאות, ואולי שהעגלים נעשו גם כן בזה האופן להתמיד המלכות והעבודה, ולזה סמך אליו ויעשו אשרה וישתחוו לכל צבא השמים, כי היה כל זה להוריד להם רוחניות הכוכבים לפי מחשבתם, ויעבדו את הבעל, שהיא העבודה לשמש, (יז) ולהיותו המאור הגדול בזה העולם השפל נקרא בעל כמו שפירשתי, (דף רנ"ו ע"א) ולכן היו מעבירים את בניהם ואת בנותיהם באש, לפי שהשמש הוא גובר ביסוד האש. ואמר ויקסמו קסמים וינחשו, להגיד כי היו משתדלים באלה התחבולות שאין בהם ממש כדי לדעת העתידות והיו עוזבים ומואסים דברי הנביאים העומדים בסוד ה' מודיעים הדברים בשלמות', וכלל כל דרכיהם הרעים באמרו ויתמכרו לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו:

ולפי שהכתוב ספר בכאן דרכים רבים מעבודה זרה, ראיתי לעיין בהם כדי לכלול מיניהם ותמונתם. ואומר שהנה הרמב"ן בפירוש התורה בפרשת וישמע יתרו (דף נ"ט ע"ב), כתב שכפי מה שיורו הכתובים בענין עבודה זרה היו שלשה מינים. כי הראשונים החלו לעבוד את המלאכים שהם השכלים הנבדלים, בעבור שידעו להם שררה על האומות כענין שכתוב (דניאל י' ט"ז) שר מלכות יון ושר מלכות פרס, וחשבו שהיה להם יכולת להטיב או להרע, ואלה הם הנקראים בתורה ובנביאים אלקים אחרים מאלקי העמים, כי המלאכים נקראים אלקים, כמו שאמר (דברים י' י"ז) הוא אלקי האלקים, (תלים צ"ז ו') וישתחוו לו כל אלקים, (שמות י"ח י"א) כי גדול השם מכל האלקים, ואף על פי שהיו העובדים מודים שהכח הגדול והיכולת הגמורה לאל עליון, וכך אמרו רבותינו (מנחות פי"ג דף ק"י ע"א) דקרו ליה אלהא דאלהיא, עכ"ז היו עובדים את הנבראים האלה, ועל זה אמר הכתוב (שמות כ"ב י"ט) זובח לאלקים יחרם: והמין השני בע"ז הוא שחזרו לעבוד לצבא השמים לשמש או לירח או למזל מן המזלות, כי כל אחת מהאומות ידעה כח המזל המושל בה כפי משטרו על הארץ שלהם, וחשבו כי בעבודתו יגבר המזל ויועיל להם, ואלה האנשים הם שהחלו לעשות הצורות בפסילים ואשרים וחמנים בשעות אשר להם הכח כפי מעלתם והיו נותנים בעם כפי מחשבתם כח והצלחה, והיו לכל אלה הכתות נביאי שקר מגידים להם העתידות בחכמת הקסם והניחוש: והמין השלישי בע"ז הוא מה שחזרו אחרי כן לעבוד את השדים שהם רוחות, לחשבם כי גם מהם יש ממונים על האומות להזיק לצריהם, כמו שנתפרסם זה בחכמת ניגרומנציא"ה גם בדברי רז"ל, ועל זה נאמר (דברים ל"ב י"ז) יזבחו לשדים לא אלוה, כלומר שאינם כמלאכים שנקראים אלוה, והם חדשים לפי שלמדו ישראל זה מן המכשפים במצרים, והנה התורה אסרה כל עבודה בלתי ליי' לבדו, ולכן הזהיר (שמות כ' ג') לא יהיה לך אלקים אחרים על פני, לרמוז למלאכים שהם לפני השם, ואמר לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל, כנגד המין השני שהוא מצבא השמים, ואמר ואשר בארץ ואשר במים מתחת לארץ, כנגד השדים שהם מתחת מים ושוכניהם, וכך אמרו ז"ל (מכילתא פר' יתרו דף כ"ה ע"ד) לרבות את הבוביא (פי' דמות אדם נברא במים) ועל כלם אמר לא תשתחוה להם ולא תעבדם, זהו דעת הרב והוא אמתי כפי הוראת הכתובים. אך אמנם הודיע הדבר בדרך כולל בסוגיו, וגם השמיט מינים אחרים מהע"ז שלא זכר, ולכן ראוי לפרט בו עוד המאמר ולבאר כמה מינים מהע"ז נמצאו בקדמונים כפי עדות הכתובים ודברי חז"ל, כדי שתראה שכלם הגיד הכתוב בכאן שהיו עבדים ישראל איש לא נעדר. ואומר שכאשר נחפש הענין הזה היטב, נמצא העבודות הזרות שהיו עושים נכללות בעשר' מינים: המין הראשון הוא הראשון שזכר הרמב"ן ז"ל, שהיו עובדים למלאכים, לחשבם שהם היו שרי האומות ושהם היו מטיבים לעובדיהם, ועל זה אמר בכאן בספרו חטאות ישראל, ויראו אלקים אחרים, שהמלאכים נקראים כן כמו שנזכר: המין השני הוא השני גם כן שזכר הרב, שהוא העבודה לצבא השמים כוכבים או מזלות, ויעבדום בחשבם שיש להם מבוא גדול בעניני הארץ וצאצאיה, כענין שכתוב (ירמי' ח' ב') ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום וגו', וכמו שאמר בתורה (דברים ד' י"ח) ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק השם אלקיך אותם לכל העמים תחת כל השמים, וכנגד זה המין גם כן נאמר בכאן וישתחוו לכל צבא השמים. ולפי שהשמש הוא הפועל הגדול והתחלת ההויו' כלם והיו אומרים שאין צור כמוהו, אמר עליו בפרט ויעבדו את הבעל ויעבירו את בניהם ואת בנותיהם באש, לפי שזאת היתה עבודת השמש להיותו גובר ביסוד האש: המין השלישי הוא העבודה לצורות והטלסמאות שהיו עושים בשעות ידועות כדי שידברו ויגידו העתידו', ועם היות שזה היה להם הורדת רוחניות הכוכב על אותה הצורה, הנה מניתי אותו מין בפני עצמו לפי שאנשי המין השני הם העובדים למזלות לא לצורות, כי אם להם בהיותם בשמים ממעל, וזה המין השלישי הוא מין אחר מהאנשים שהיו עובדים אותם הצורות, בחשבם שהיה בהם כחות לעשות מה שירצו, וכנגד המין השלישי הזה אמר בכאן ויעשו להם מסכה שני עגלים ויעשו אשרה, כי העגלים והאשרה היו אצלם צורות וטלסמאות: המין הרביעי מהעבודה היא עבודת הצלמים המיוחדים לגדול הצמחים ולעבודת האדמה, והיה ענין אנשי המין הזה מיוחד בצמחים ונקראה מלאכתם עוננות ובעליהם מעוננים, ולפי שהיה תכלית ענינם בחירת השעות המועילות להרבות תנובות הארץ ולחרוש ולזרוע כדי שתצליח התבואה, וכנגד זה אמר בכאן ויציבו להם מצבות ואשרות על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן: המין החמישי הוא צורת התרפים אשר יאמינו עושיהם שיורו גם הם באותות יצאו מאתם להגדת העתידות, ויאמרו השואלים בהם אם אצלח במה שאני רוצה לעשות, אראה במחזה או בחזיון לילה בתולה יפה ונר דלוק בידה, ואם לא, אראה כושי עם אבוקה כבה בידו, כאלו צורות התרפים היו סבה בעבודתם שיבוא בחלום או במחזה הסימן אשר ישים השואל לתשובתו, ועל המין הזה אמר הנביא (זכריה י' ד') התרפים דברו און, (יחזקאל כ"א כ"ו) שאל בתרפים, ולמה שהיה כפי מחשבתם הוראתם דומה להוראת האורי' והתומים, אמר (הושע ג' ד') אין אפוד ותרפים, וההבדל ביניהם כהבדל הדבר המוחש האמתי לצורות המדומות הכוזבות, וכנגד המין הזה אמר כאן ויעשו דברים רעים להכעיס את השם, כי היו מכעיסים אותו בעשותם התרפים בדמות הכלים המקודשים, ר"ל האורים והתומים: המין הששי מהעבודה הוא מה שהיו עובדים בעל חי אחד, לחשבם שהיה בו רוחניות מהעליונים, וכן היה ענין העשתרות, וכמו דגון שקוץ פלשתים, וכמו שתעו הכשדים בתנין הגדול שאחז"ל (במעשה בל) שהמית דניאל, והכשדים אשר באו להתישב בארץ ישראל אנשי בבל עשו את סכות בנות, ואמר רב יהודה בפרק ארבע מיתות, (סנהדרין דף ס"ג ע"ב) שהיו עובדים תרנגולות, ואנשי כות עשו את נרגל שהוא התרנגול, ואנשי העוים את נבחן ואת תרתק, שהיו כלב וחמור כמו שזכרו חז"ל במקום הנזכר. ולפי שהיה פחתות ולגלוג גדול שאנשים בעלי שכל יעבדו לבעלי חיים בלתי מדברים, אמר כאן כנגד המין הזה ויעבדו הגלולים אשר אמר השם להם לא תעשו את הדבר הזה: המין השביעי מהעבודה היא אשר היו עושים למתים או לעצמותיהם, בחשבם שהיה בהם ידיעה בעתידות וחלקו על מה שאמר שלמה (קהלת ט' ה') והמתים אינם יודעים מאומה, ומזה המין היה האוב והידעוני ודורש את המתים שכתוב בתורה (דברים י"ח י"א) וזה המין נקרא ביחוד קסם, ועליו אמר הנביא (ישעי' ח' י"ט) וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים המצפצפים והמהגים הלא עם אל אלקיו ידרוש בעד החיים אל המתים, וכנגד המין הזה אמר כאן ויקסמו קסמים: והמין השמיני מהעבודה הוא מה שהיו עושים לקיסרים ומלכים שהצליחו במלחמותיהם וכבשו ארצות רבות, אמרו שאין זה מבלתי כח אלקי, והיו עושים דמות צורותיהם להשתחוו' להם כי יאמרו שהאלקים שמם בארץ במקומו, וכזה היה ענין נבוכדנאצר שהיו חושבים אנשי ארצו כי בקבלם עליהם עבודתו וכוונתם אליו תעלה הצלחתם עם הצלחתו, וזה היה דעת פרעה כדברי רבותינו, (א"ה כל זה תמצא באריכות בתנחומא פר' וארא בפסוק ראה נתתיך לפרעה וכו' ודוק): וסנחריב שאמר (ישעי' י"ד ט"ו) אעלה על במותי עב אדמה לעליון, וחירם וחביריו שעשו עצמם אלוקות, וכנגד המין הזה אמר כאן כי קרע ישראל מעל בית דוד וימליכו את ירבעם בן נבט וידח ירבעם את ישראל מאחרי ה' והחטיאם חטאה גדולה: והמין התשיעי הוא מהאנשים השופטים כפי הדברים הנופלים במקרה שגם הם יחשבו לשפוט בעתידות כפי ההקדמות הכוללות אשר להם ישפטו מכחם את אשר יהיה באחרית הימים, וזה המין יקרא בייחוד ניחוש, ועליו אמר הנביא (יחזקאל כ"א כ"ו) קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד, ומזה המין היו הגורלות למיניהם, ולזה אמרו (סנהדרין דף ס"ה ע"ב) הפסיקו נחש או שועל בדרך, וכנגד המין הזה אמר הכתוב בכאן וינחשו: והמין העשירי מהעבודה הוא השלישי שזכר הרמב"ן, בתתם כח וממשלה לשדים הנמצאים לפי אמונתם באויר, מהם יחשבו שהם עצמים נבדלים ומופשטים מחמר, ומהם יאמינו שהם מורכבים מהאויר והאש, וחשבו להמשיכם בזבחים או בלחשים שלהם סגולה ולהביאם בזמן והמקום אשר ירצוהו, וזה המין יקרא בייחוד כשפים, ולהיותו יותר נמצא בנשים כפי חולשת דעתן אמר (שמות כ"ב י"ז) מכשפה לא תחיה, ומזה המין הוא החובר חבר, ועליו אמר (ויקרא י"ז ז') ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים, ואמר (דברים ל"ב י"ז) יזבחו לשדים לא אלוה, ולפי שאלה הנמצאים אין בהם ממש, אמר יתברך על זה (שם שם כ"א) הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם, וכנגד המין הזה אמר כאן וילכו אחרי ההבל ויהבלו, וכל העבודות האלה כלל הנביא באמרו ויתמכרו לעשות הרע בעיני ה', כי העובד באיזה מין שיהיה מהם הוא מכעיס מקציף את השם מאזרי זיקות. הנה התבאר מזה שדרכי העבודות הזרות נכללות באלה העשרה מינים ושכלם נמצאו בבני ישראל, והנה לא זכרתי אותם בקדימה ואיחור כפי הפסוקים כי אם כפי מדרגותם, ועל אלה המינים נחלקו האמונות בקדמונים, והיו עושים בהם שרש מהמוחש, ר"ל מההצלחות אשר היו נמשכות אליהם ויחסום אל אלהיהם, כמו שאמר (ירמי' מ"ד י"ח) ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים חסרנו כל, גם אמר חבקוק (חבקוק א' ט"ז) על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בריאה, ואמר איוב (איוב י"ב ו') ישליו אהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו, וכפי האמת מהעשרה מינים האלה השמנה האחרונים מהם המיוסדים על קו תוהו ואבני בוהו, לפי שהם דברים יוצאים מהאמת ומהמושכל, אמנם שני המינים הראשונים מהשכלים הנבדלים והכוכבים והמזלות יש להם מציאות בעצמ', אבל העבודה להם היא שגעון ותמהון לבב, לפי שהשכלי' הנבדלים והגרמים השממיים כוכבים או מזלות כחותיהם הם מוגבלות ולא יגיעו אלא על המוכן אליו, כי כמו שכח האש לחמם והמים לקרר, כן כח מאדים על דרך משל להשמיד ולהחריב, וכח צדק להצליח ולהעשיר, ואין בידם לשנות ההורא' ההיא ולהשפיע ההפך על המקבל בין שיעבוד עבודה או לא יעבוד אותה, כמו שאין כח במים לפעול בהפך טבעם, ואולם כשיכין המקבל עצמו לקבל השפע ההוא המגיע מצד טבע הכוכב, כמו לקבל הלחות מצד הלבנה והחמום על ידי האש ויקבלהו, אין זה ממה שיחייב שהפעל ההוא מגיע מצד הפקת רצון הכוכב, כי הוא פועל בטבע כפי ההכנה, וזהו שרש רוב הטעות בעובדי עבודה זרה שהיו חושבים שהשפע המגיע מהכוכב היה מצדו הפקת רצונו על ידי פעולה שהיו עושים לפניו, ולא שתו לב שהפעולות ההם לא יעשו דבר, או שבדרך טבע יתנו הכנה במקבל לפי שיכולת הכחות העליונות מוגבל והם פועלות כפי הטבע לא על צד הרצון, וזה כענין בעל פעור שהיה כחו לשלשל הלחות לפורעים לפניו, ואחז"ל (סנהדרין דף ס"ד ע"א) שהכומרים היו מאכילין אותו תרדין ומשקין אותו שכר ידוע ובזה היה המקבל מוכן, והיה הפעל נמשך מהפוער הן שיהיה צריך לכך או בלתי צריך. לפי שהיה פועל בטבע ולא על צד הרצון, ולזה לא תהיה התפלה והעבודה ראויה אליהם, אחרי שאין בהם יכולת לשנות את תפקידם ומעשיהם, כי אם לש"י שהוא פועל על צד הרצון ובדרך החסד הגמור בין שיהיה המקבל מוכן או בלתי מוכן כפי מה שירצה, ולזה אמר הנביא כמהביל עניניהם (ירמי' י' ה') אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם הטב אין אותם, ואמר על הצורו' מה הועיל פסל כי פסלו יוצרו מסכה ומורה שקר וגומר, ואמר (חבקוק ב' י"ח) לעשות אלילים אלמים ואמר (שם שם י"ט) האומר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם וגומר, ופסוקים רבים אחרים מורים על זה: