אברבנאל על מלכים ב טז:יז

והיה כוונתו בבנין המזבח הזה להכעיס את השם, ולהורות שכלי הבית לא נעשו כי אם מפאת הרצון כפי מה שרצה שלמה, ושכן היה הוא עושה גם כן, ולכן קצץ את המסגרות המכונות, ר"ל מסגרות המכונות, והסיר מעליהם את הכיורות, וגם כן הוריד הים מעל י"ב בקר הנחשת אשר עשה שלמה ויתן אותו על רצפת האבנים, (יח) ואת מסך השבת אשר בנו בבית, שהוא בנין עשוי לאנשי משמר היוצא שהיו יושבים בו אותו היום שהיו הולכים להם הורידו, וגם כן סתר וסתם מבוא המלך החיצונה, ר"ל שמפני יראתו ממלך אשור סתם מבוא ביתו מבחוץ והיו נכנסי' בבית המלך מדרך בית ה'. והנה עשה כל מה שעשה אחז בבית ה' דרך בזיון והשחת' והכעסה אליו יתברך, ולכן עשה מזבח שני בהיות מהדין שיהיה מזבח אחד מפני אחדות הש"י, ועשה מזבחו השני ההדיוט עקר ומזבח ה' טפל, וכן נזכר בדברי הימים (דברי הימים ב' כ"ח) שכבה הנרות וסגר דלתות בית ה', כדי שלא יכנס אדם שם להקריב, ועשה מזבחות בכל פנה בירושלם, ולכן הוריד הים והכיורות על רצפת האבנים, לסימן שבימיו תהיה הירידה לאומה ומהרה יפסד העם והבית כפי מעשיהם. והנה נשאר בספור אחז לספק, כי יראה ממה שנאמר כאן ויצרו על אחז ולא יכלו להלחם, שלא עשו מלך ישראל ומלך ארם רעה לאחז, וכן כתיב בנבואת ישעיהו (ישעי' ז' ד') שאמר לו אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו, וסותר לזה כתוב בדברי הימים (דברי הימים ב כ״ח:ה׳), ויתנהו ה' אלקיו ביד ארם ויכו בו וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק, וגם ביד ישראל נתן ויך בו מכה גדולה, ויהרוג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד הכל בני חיל בעזבם את ה' אלקי אבותם, ויהרוג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך ואת עזריקם נגיד הבית ואת אלקנה משנה המלך, וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגם שלל רב בזזו מהם ויביאו את השלל לשמרון וגומר, הנה אם כן יש סתירה בספורים האלה, כי בספר מלכים ובספר ישעיהו נאמר שעלו רצין ובן רמליהו על אחז ולא יכלו להלחם עמו, ובדברי הימים כתוב שכל אחד מהם עשה מכת חרב והרג ואבדן ושללם לבוז, והיא השאלה השלישית אשר הערותי בפרשה. ואמתת הענין הוא, שהם דברים שונים ומלחמות מתחלפות, ראשונה נלחם רצין מלך ארם בערי יהודה וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק, וגם מלך ישראל נלחם ביהודה ויך בו מכה גדולה כמו שנזכר כל זה בדברי הימים, אבל לא באו שני המלכים רצין ובן רמליהו יחד למלחמה ולא עלו על ירושלם, כי כל אחד מהם היה נלחם בעצמו עם בני יהודה, אמנם אחרי כן נועצו לב יחדיו בראותם המכה רבה שעשו בבני יהודה לעלות שניהם יחד ללקחם ולהמלי' מלך בתוכה וזה היה בפעם אחרת, ולא רצה השם ית' לתת את ירושלם בידיהם, ומזה אמר כאן אז יעלו רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו ירושלם למלחמה וגו', וממנה ספר כל מה שספר בספר ישעיהו והוא האמת, והותרה בזה השאלה השלישית. והנה לא נזכר כאן בספר מלכים לפי שהנביא בחר בקצור הענינים, ולכן כוון הסתעפות המלכים ושנות המלכתם כמו שזכרתי פעמים: