אברבנאל על מלכים ב יד:כה

והגיד שירבעם זה השיב את גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה, שאעפ"י שיואש אביו השיב ערי ישראל אשר לקח חזאל, הנה ירבעם בנו השיב ולקח עוד ארץ אחרת רבה שהיה מגבול ישראל ולקחו אותה שאר מלכי הגוים מלבד חזאל, והשיב כל זה ירבעם כדבר ה' אשר דבר ביד יונה בן אמתי עבדו, ונבואה זו שנתנבא יונה על זה לא נכתבה. וחז"ל (יבמות פי"א דף צ"א ע"א) פירשו הפסוק באופן אחר כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי, שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה. הנה עשה הש"י החסד הזה לישראל להשיב גבולם לא מפני חסידותם ותשובתם, כי הם תמיד היו מחזיקים בחטאתיהם, (כו) כי אם לפי שראה את עני ישראל מרה מאד, ר"ל (כפי ה"ר דוד קמחי) שהיה משתנה ומתחלף מרעה אל רעה. והוא מגזרת תמורה, או הוא מלשון מרי כדברי הרלב"ג, שראה ה' את עני ישראל אעפ"י שהיה ישראל סורר ומורה במה שעזבו את בריתו. ויותר נכון לפרשו מגזרת מרירות, שכלה משרש אחד, כאלו אמר את עני ישראל המר והנמהר מאד, ושראה ג"כ שאפס עצור ואפס עזוב, ר"ל שסרו קניניהם בבית והעזובים בשדה, (כז) ולכן לא רצה השם למחות את שם ישראל מתחת השמים ויושיעם ביד ירבעם.