אברבנאל על מלכים ב יב:ט

ויאותו הכהנים ויישר בעיניהם לבלתי קחת הכסף מאת מכריהם, כדי שלא יהיו הם מחוייבים לחזק את בדק הבית, (י) ולהסיר הספק לקח הכהן הגדול ארון אחד ונתנו במבוא הבית מצד הימין ויקב חור בדלתו, באופן שהכהנים שומרי הסף והם שומרי כלי המקדש כלם ישליכו שם הכסף המובא בית השם מדרך אותו החור ולא יוכלו להוציא ממנו דבר בזולת פתיחת פי הארון, (יא) וכאשר היו רואים הכהנים שהיה כסף רב בארון, היה עולה סופר המלך והכהן הגדול והיו מונים הכסף ומשימים אותו בצרורות ושקים, כל צרור ושק במספר ידוע, ומשיבים הארון למקומו כמו שנזכר בד"ה (דה"ב כ"ד י"א), (יב) והיו נותנים הכסף המתוכן, ר"ל הנמנה, שהוא מגזרת (שמות ה' ה') מתכונת הלבנים, ע"י הממונים על עושי המלאכה לבית ה', והם יוציאו אותו לחרשי העץ, והם האומנים שהיו כורתים העצים בתמונה אשר ירצו, ולבונים בנין האבנים העושים בהיכל ובדביר לבית השם, (יג) ולגודרים, והם עושים הקירות והגדר לחצר הגדולה והעזרה, ולחוצבי האבן, שהם אשר היו חוצבים האבנים במחצב, ואף על פי שהיו שוכרים חרשי עץ וחוצבי אבן, הנה היו צריכים עוד לקנות עצי ברותים ואבנים נחצבים, וזהו ולקנות עצים ואבני מחצב: