אברבנאל על מלכים ב י:א

ואמנם מיתת הבנים זכר שהיה בזה האופן, כי הם היו בשומרון והיו שבעים בנים של אחאב, ויכתוב יהוא ספרים לשמרון אל שרי יזרעאל שהיו נקבצים שמה, להיות שמרון ראש הממלכה, ואל זקני שמרון ואל האומנים, רוצה לומר אשר היו אומנים ומגדלים בני אחאב, (ב-ג) ויצו אותם שאחרי שהיו אתם כל בני המלך והרכב והסוסים, וערי המבצר שהיו ליורם היו ביד עבדיו, והנשק שהם כלי המלחמה גם כן, שיבחרו הטוב והישר מבני אחאב אדוניהם וימליכוהו וילחמו בעדו, כי כן ראוי שיעשו העבדים הנאמנים בעד כבוד אדוניהם, ושלח לומר להם זה כדי לנסותם ולדעת מה יעשו, (ה) והם שלחו אליו שלוחיהם, והיו השולחים אות' אשר על הבית, רוצה לומר אשר היה ממונה על בית המלך, ואשר על העיר, שהיה מנהיג העיר, והזקנים והאומנים בני המלך שהיו גדולי העיר כמו שיזכור, שכלם שלחו אל יהוא לאמר עבדיך אנחנו לא נמליך איש הטוב בעיניך עשה, (ו) ואז השיבם יהוא שיהרגו את כל בני המלך אחאב ויביאו אותם אליו יזרעאל, (ז) והמה מיד שחטו אותם ויביאו ראשיהם בדודים, רצה לומר בסלים, כמו שמביאים פירות הביכורים, (ח) ויהוא כאשר הביאו אותם אל יזרעאל צוה שישימו אותם בשני צבורים פתח שער העיר, ושיעמדו שם כל היום ההוא עד הבקר, (ט) והיה זה כדי שיראו אותם כל העם וכדי שישמעו כלם מה שאמר יהוא כאשר הלך לראותם, שאמר אל העם צדיקים אתם הנה אני קשרתי על אדוני, ר"ל אתם בני ישראל אשר ביזרעאל תחשבו שאתם צדיקים ואני רשע גמור לפי שקשרתי על אדוני והרגתיו, ועתה אמרו אלי ומי הכה את כל אלה? הנה גדולי שמרון ואשר גדלו אותם בבתיהם הרגו אותם ולא רצו להלחם בעדם, וכל זה מורה שאין אני רשע במה שעשיתי ולא הם גם כן במה שעשו, (י) אבל היה הדבר מאת ה' שלא יפול מדברו ארצה אשר דבר על בית אחאב ואם כן ה' עשה את אשר דבר ביד אליהו עבדו, ואני וזקני שמרון לא עשינו דבר כי הוא יתברך עשה מה שעשה כלו, (יא) ולהיות מחשבת יהוא זאת הכה כל הנשארים לבית אחאב וכל מיודעיו וכהניו עד בלי השאיר לו שריד, (יב-יג) וילך אל שמרון, ובהיותו הולך בדרך בבית עקד הרועים, שהיה בית אחת שהרועים היו גוזזים שם צאנם, מצא את אחי אחזיהו מלך יהודה, ובדברי הימים נאמר (דברי הימים ב' כ"ב ה') שהיו בני אחיו של אחזיהו, ונקראו אחיו כמו שנקרא לוט אחי אברהם (בראשית י"ד) בהיותו בן אחיו, ונראה שלא היו יודעים דבר מכל אשר נעשה ביזרעאל ובשמרון, ואמרו אל יהוא שהיו באים לראות את שלום בני המלך אחאב ושלום הגבירה איזבל, (יד) ושחט אותם בתוך הבור אשר היה שמה.