עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאברבנאל על הושע

אברבנאל על הושע ז:ח

Abarbanel on Hoshea 7:8 (Abarbanel on Hosea 7:8) · אברבנאל על הושע · free full Hebrew text

Open in the reader →

אפרים בעמים וגומר. לפי שהוכיחם בנאוף והשכרות ובשפיכות דמים כמו שפירש, אמר שכל זה קרה להם לפי שהתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם כי המדות האלה לא היו בבני ישראל מתחלת בריאתם אבל כאשר התערבו עם האומות עשו כמעשיהם והוא אומרו אפרים בעמים הוא יתבולל שר"ל מתערב ומבולבל והוא מלשון בלול בשמן, אבל התערבותו באותם העמים לא היה לתועלתו כי הוא היה כעוגה בלי הפוכה כלומר כמו העוגה האפויה ע"ג הגלחים שלא יהפכוה מצד אל צד ולכן יהיה קצתה לחה ברוב כחה וקצתה שרופה באש כסוחה יבשה אין כל, (ט) והוא אומרו אכלו זרים כוחו והוא לא ידע שהוא משל לאוכל את העוגה מאותו צד שהיא עם לחחותה וכחה גם שיבה זרקה בו והוא מהצד האחר שנשרפה בגחלים והיא בתכלית היובש, ולפי שהחלק השרוף ממנה לא יתכן למאכל כ"א החלק האפוי בכחו לכן באותו חלק אמר אכלו זרים כחו ובחלק השרוף לא זכר לשון אכילה אבל אמר גם שיבה זרקה בו, והיה הנמשל בזה שאפרים בהיות לו כח ותבואות וממון היו נותנים שוחד לאשור ואותם הזרים אוכלים כחו והוא לא ידע רוצה לומר את אלקיו ולא דרש אותו גם שיבה זרקה בו שהוא החרבן והגלות הקרוב למות והוא עכ"ז לא ידע כלומר את אלקיו, כי לא אמר הנביא שלא היה מרגיש אפרים בדבר כי זה בלתי אפשר הוא אלא שלא ידע את אלקיו והוא ע"ד מה שאמר ישעיהו (א, ג) ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע.