אברבנאל על הושע יב:יב

ואמנם למה שאמר לא ימצאו לי עון אשר חטא השיבו יתברך אם גלעד און אך שוא היו כמו שנאמר למעלה גלעד קרית פועלי און לכן באמת שוא היו שבאו האויבים והגלו את גלעד בגלות הראובני והגדי לארץ הגלעד והירדן ביניהם ועשו שם במות לעבודה זרה והיו מקריבים שם זבחים, עונשו יוכיח על מעשיו שגם כן נחרב הגלגל עם הערים ההם אשר מעבר הירדן להיותו סמוך אליהם או בגלות השני כשהקל ארצה זבולון וארצה נפתלי ונשארו אם כן המזבחות ההם נחרבות עם כל הארץ והוא אומרו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי, הנה אם כן עונשם של אלו שכבר ראינו בעינינו יורו ויוכיחו שהיו ביניכם עונות רבים ואיך תאמרו לא ימצאו לי עון: והמפרשים פירשו גם מזבחותם כגלים שלא די שעשו בגלגל מזבח לעבודה זרה כי גם חוץ לעיר בנו להם מזבחות נראין כגלי אבנים על תלמי השדות, וכן דרשו באיכה רבה (פתיחתא כג) גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי אין לך כל תלם ותלם שבארץ ישראל שלא העמיד עליו אחאב עבודה זרה והשתחוה לה.

ואחר שהשיב על דבריהם חזר לענין הראשון שזכר בדרך צחות שיעקב בבטן עקב את אחיו ואמר להם שאין ראוי שיתפארו בזה שהם שונאים את בני יהודה אחיהם כמו שיעקב עקב את אחיו עשו כי הנה גם יעקב לא הרויח דבר בזה שמפני זה (יג) ברח יעקב שדה ארם ויעבוד את לבן באשה שהיא רחל שבע שנים ובאשה אחרת שמר גם כן את צאן לבן הנה שעבד ארבע עשרה שנה על שתי נשיו ולא נמשך לו כל זה כי אם משנאת עשו שהוצרך לברוח מפניו, ואם היה שזרעו נתגדל ונתרבה וביד רמה יצאו ממצרים והלכו במדבר וכבשו את הארץ הנה לא היה זה בכחם וזרועם לא הושיעה למו אלא (יד) שבנביא העלה השם את ישראל ממצרים ומעשה השם כי נורא הוא היה על ידי נביאו לא בכח זרע יעקב וכן בנביא נשמר במדבר ובירושת הארץ, הנה אם כן אין ראוי שיאמר אפרים שלא ימצא לו עון כי באמת (טו) הכעיס אפרים תמרורים כלומר הכעיס האל יתברך כעס תמרורים, או יהיה פירושו הכעיס אפרים לכן תמרורים יהיו עליו, ודמיו עליו יטוש רוצה לומר אותם הדמים שהוא שופך עליו הם מתפשטים לפי שחרפתו ישיב לו אדניו שהוא השם יתברך שיתן לו גמולו בראשו.