אברבנאל על הושע יב:א

סבבני בכחש וגו'. יאמר ה' אני צויתי אותם שישובו אלי והם סבבוני כאנשים הסובבים את מלכם אבל היה זה בכחש משבט אפרים ובמרמה בית ישראל כל השבטים אשר עמו כי כולם כחשו בה' ויאמרו לא הוא והיו עושים מרמות ועגלים לבטל עבודת בהמ"ק. והרד"ק פי' שהיו נחלות השבטים סובבות את ירושלם ומקדש ה' וכולם בעבודת אלהים אחרים ולא נשאר אלא שבט יהודה בתוך וכנגד זה אמר סבבוני בכחש אפרים אבל לא היה כן יהודה כי היה עם אל ועם קדושים נאמן, ומלת רד פי' המפרשים מענין ממשלה כמו וירד מיעקב (במדבר כד, יט), ואומרו שעם קדושים הוא כמו עם אל שהאל ית' יקרא קדושים כמו אלקים קדושים הוא (יהושע כד, יט), ול"נ שאין רד אלא מלשון ירידה והוא כמו והיום רד מאד וכן מדוע אמרו עמי רדנו וקדושים אמר כאן על האבות וכמאמר המשורר לקדושים אשר בארץ המה (תהלים טז, ג), יאמר הכתוב שלא היה ענין יהודה כענין אפרים כי אפרים היה רגיל במרמה ובכחש לשם אמנם יהודה אע"פ שירד מכבודו כי לא נשארו למלכי יהודה כ"א ב' שבטים יהודה ובנימין והיא ירידה רבה אליו הנה עכ"ז הוא עוד עם האל בתורתו ועם האבות הקדושים באמונתם ומעשיהם היה נאמן מבלי כחש ומרמה, ויהיה לפ"ז הכתוב מסורס כאילו יאמר ויהודה רד עוד עם אל ועם קדושים נאמן ר"ל אע"פ שירד מכבודו תמיד הוא עם האל ועם קדושים נאמן, ואמר עוד שאפרים היה רועה רוח ורודף קדים וביאר אם שהיה רועה רוח לפי שכל היום כזב ושוד ירבה וענין זה שהיה דובר שקרים להגדיל ענינו, ואומר כל היום שידו רמה ושאויביו יפחדו ממנו כדרך העמים במלחמותיהם כשיצר להם יחרשו כזבים וידברו חדשות כוזבות לחזק לבב העם אשר אתם וע"ז אמר שהיה רועה רוח, וכן פירש מה שאמר שהיה רודף קדים באומרו וברית עם אשור יכרותו ושמן למצרים יובל שהיו כורתים ברית עם אשור לעזרם ומובילים גם כן השמן שוחד למלך מצרים, ולפי שזה כולו לא הועיל להם לכן קראו עליו רודף קדים כאיש הפותח פיו לשאוף ריח והוא רוח קדים שהוא עושה בזה רעה לעצמו לפי שרוח קדים היא הקשה שברוחות ומזקת לבני אדם.

ואמנם אמרו אח"ז וריב לה' עם יהודה כבר זכרתי בשאלות כמה מהספק כ"א יהודה היה עם אל ועם קדושים נאמן למה יצא השם לריב עמו גם יקשה מה ענין זה עם בבטן עקב את אחיו ושאר הפסוקים שבאו אחריו. ורש"י פירש וריב לה' עם יהודה אליהם הוא מגיד את דברי ריבו אשר עשו לו אחיהם בני ישראל, והמפרשים פירשו שאע"פ שיהודה היה נאמן בעבודת האל אחר כך הרעו מעלליהם לפיכך גם עמהם הוא יריב והמריבה והתוכחה היתה לזכור להם עניני יעקב אביהם והחסדים שעשה האל יתברך עמו שבעבורם היה זרעו חייב לעבדו והמה מרו ועצבו את רוח קדשו, אם ראשונה שבבטן עקב את אחיו כמ"ש וידו אוחזת בעקב עשו (בראשית כה, כו) והיה זה פלא גדול כי העובר בעודו בבטן אין לו כח ויכולת באחד מאיבריו לתפוש בדבר מה עד שיצא לאויר העולם כל שכן שהתאומים אינם בחדר אחד מהשליא כי כל אחד מהם במקום מיוחד ואיך נבקעה השליא ויתפוש יעקב בעקב עשו זו פליאה גדולה, גם פלא אחר שנתתי לו כח להתאבק עם המלאך ולא יכול לו המלאך והנה מלאך אחד הרג כל מחנה אשור ומראותו יפחדו בני אדם והיה כחו של יעקב כל כך גדול שבכה והתחנן המלאך לפניו כמו שאמר שלחני כי עלה השחר (שם לב, כח) וכל זה היה רמז שזרעו יגבר על אויביו: ופירש הרב רבי אברהם בן עזרא בית אל ימצאנו לפי שהמלאך נראה שם בשוב יעקב לבית אביו ואומרו ושם ידבר עמנו רוצה לומר על כן התנבאתי אני הושע ועמוס על ירבעם בבית אל, ושאר המפרשים פירשו בית אל ימצאנו על האל יתברך שימצאוהו בבית אל בשובו מבית לבן וידבר עמנו הכנוי ליעקב ולמלאך כי שם יקיים ברכותיו, וגם רב סעדיה פירש עמנו כמו בעבורנו או עלינו בעבור זרע זרע ישראל אלה הם דרכי המפרשים בפירוש הפסוקים האלה וקצרתי בזכרונם.

והנ"ל בהם כפי סגנון הפרשה הוא בדרך אחר רצוני שכל זה מתוכחת הנביא את אפרים ועם דרך צחות בתוכחתו, (ב) יאמר שאפרים בשגעון ינהג והוא רודף קדים לפי שהוא ברית עם אשור יכרות ויוביל מנחת שמן למצרים בהיותם אויביו ושונאיו ועם בני יהודה שהם אחיו עושה אפרים מריבה ומלחמה ועם הש"י ג"כ, ויותר היה ראוי לכרות להם ברית עם בני יהודה אחיהם ולהוליך השמן לבית השם להדליק הנרות במנורה, (ג) וע"ז אמר וריב לה' עם יהודה אם שנאמר שתחסר וא"ו בכתוב כמו ראובן שמעון לוי ויהודה שמש ירח עמד זבולה (חבקוק ג, יא), ויאמר הכתוב שאפרים בשגעונו יכרות ברית לאשור ומצרים אויביו וריב יהיה לו עם ישראל ועם יהודה כי היה לישראל ריב עם השם בסורו מעבודת ב"ה ועם יהודה בהלחמ' עמהם, ואם שנאמר שהריב שהיו בני ישראל מריבים ולוחמים עם יהודה היה בעבור השם כי להיות בני יהודה דבקים בו י"ת ובעבודת ב"ה עשו בני ישראל העגלים במקומם והיו מריבים ולוחמים עם בני יהודה וזהו אומרו וריב להשם עם יהודה כלומר וריב בעבור השם לאפרים הנזכר עם יהודה וכמ"ש אביה מלך יהודה לירבעם מלך ישראל בהלחמם ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם וגומר ואנחנו השם אלקינו ולא עזבנוהו וכהנים משרתים לה' בני אהרן וגומר (דברי הימים ב' יג, ח - י), ואמר הנביא כמהתל שאולי חשבו בזה בני אפרים להדמות ליעקב אביהם וזהו אומרו לפקוד על יעקב כדרכיו שרמז ליעקב אבינו רוצה לומר ולזכור על יעקב אבינו כדרכיו אולי בעבור זה כמעלליו ישיב לו אפרים הנזכר והענין שיעשה כמעשיו, (ד) כי הנה יעקב בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלקים בהאבקו עם המלאך, ואתם ללכת בדרכיו עשיתם ג"כ ריב ומלחמה עם אחיכם בני יהודה כמו שהוא עקב את אחיו ועשיתם ג"כ מלחמה לה' ואתם רוצים לנצחו באמרכם שישוב הוא ראשונה כמו שיעקב אביכם שרה את אלקים, (ה) אבל אמר הנביא אל נא אחי תרעו ולא תטעו בזה כי אותו אלקים אשר נלחם יעקב אביכם עמו היה מלאך וישר אל מלאך ויוכל לא הקב"ה חלילה, וגם אותה גבורה אשר קנה שם יעקב לא קנה אותה כ"א לפי שבכה ויתחנן לו רוצה לומר להשם אשר זכר כי התחנן לפניו שיושיעהו מאותו שרו על עשו, ואמר הנביא אע"פ שלא ימצא האדם תחנת יעקב באותה פ' מהתאבקות המלאך הנה בית אל ימצאנו מי שיעיין בו במראת הסולם שראה יעקב בבית אל וראה שאז עשה יעקב תחנתו באומרו אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה (בראשית כח, כא) ושם נאמר ויקרא שם המקום ההוא בית אל הנה באותה מראה תמצא תפלת יעקב ותחינתו, וגם יראה מן המראה השנית שראה בבית אל שנאמר ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל העונה אותי ביום צרתי (שם לה, ג) והענייה ההיא על תחנתו היתה, ולפי שבאותה פרשה אמר יעקב הסירו את אלקי הנכר אשר בתוככם לכן אמר כאן הנביא ושם ידבר עמנו רוצה לומר אותם המראות דברו באמת עמנו ועלינו אם הראשונה שאמר והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה להגיד שלא נזכה לשמירתו ולירושת הארץ כי אם בהיותו עמנו ואנחנו דבקים בו, ואם בשנית שאמר גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו שניבא בזה שיהיו מבניו גוים שונים ומלכיות מתחלפות כאשר הם היום הזה הנה ביאר הנביא בכל זה שאם יעקב שרה היה אל המלאך ושלא היה זה כי אם מפני שבכה והתחנן לשם יתברך ובזכות תפלתו היה.