אברבנאל על הושע י:יא

ואמנם אומרו ואפרים עגלה מלומדה וגומר פירשו המפרשים שמימי הנעורים למדה האל לחרוש והחרישה היא המעשים הטובים והיא אוהבת לדוש כי יו"ד אוהבתי היא נוספת וכאלו אמר שהיא רוצה ואוהבת לדוש ולאכול מהטוב אשר השם נותן לה בלי מעשה, ואני עברתי על טוב צוארה כלומר שלא הכבדתי עולה שהעול משים את הצואר כחוש ורע על כן אמרתי ארכיב אפרים רוצה לומר להרכיב עליו עול מלכות וכן יחרוש יהודה כי הוא תמיד חורש במצות כי אינו מלומד כעגלים, ואם מלך אפרים ומלך יהודה יהיו חורשים ברצון האל שהחרישה היא הנהגת העם לעבודתו הנה אז יעקב שהוא העם כולו ישדד לו כי המשדד הוא הכותש הרגבים אחרי החורש להשוות פני האדמה ולתקנה כמו אם ישדד עמקים אחריך.

ויותר נ"ל לפרש שבעבור שהיה אפרים עובדי העגלים מלומד בעבודתה לכן אמר ואפרים עגלה מלומדה כלומר מלומד לעבוד עגלים כאלו הוא עגלה יפיפיה אבל לא למד מהעגלים לחרוש כמו שעושין העגלים כי הוא תמיד אוהב לדוש בתבואה מקום מאכל ומשמן ולא יכנע לחרישה, ואני רואה את אפרים מוכן לקבל עול האויבים כפי מעשיו וזהו ואני עברתי על טוב צוארה כלומר מששתי צוארה שהיתה טובה לעול ולכן ארכיב אפרים מהעמים שיאספו עליו כמו שזכר למעלה אשר ירכב עליו ויכניעהו בגלות, וכאשר יהיה זה באפרים אז יחרוש יהודה וישוב בתשובה ויעבוד את ה' כראוי, ולא לבד שבט יהודה אבל כל שאר השבטים שהיו נטפלים עמו וזהו ישדד לו יעקב שיהודה ישדד את בני יעקב אשר עמו ויעשה שירימו מכשול מעונותיהם וישובו בתשובה שלימה בראותם גלות השבטים וחרבן שומרון, כי כן היה בימי חזקיהו ויאשיהו בן בנו ג"כ שהשיבו בני יהודה והנטפלים עמהם את דרכיהם ושבו אל השם, הנה התבאר שאין ארכיב אפרים כמו יחרוש יהודה והותרה בזה השאלה הד':