אברבנאל על חגי ב:ו

ואמנם אומרו עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ וכל שאר הנבואה כבר ראית שהמפרשים כולם פירשוה על עניני בית שני ואמרו כי אמר עוד אחת מעט היא על ממשלת יון על ישראל שתבא אחרי ממשלת פרס ומדי לפי שגם היא מעט מהזמן תכלה, ופירוש הרעש על מלחמת החשמונאים שהוא רעש בדרך משל, ואחרים פירשוהו על הרעש שהיה בפעל בימי הורדוס, וכן פירשו גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון על בית שני כמו שדרשו רב ושמואל בפרק קמא דבבא בתרא (ג, א) חד אמר בשנים שבית ראשון עמד ד' מאות וי' שנה ובית שני עמד ת"ק שנה וחד אמר בבנין שבנין הורדוס היה דבר יפה ונאה מאד:

וכבר זכרתי בשאלות שהפירוש הזה קשה לסובלו מפאת הספקות אשר העירותי עליהם שמה, וכבר התעצמו בהם חכמי הנוצרים להוכיח מהם שלא נאמרה הנבואה הזאת על בית שני אומרו עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ לפי שהאלוה סבת הסבות ומניע את השמים ואת הארץ ומה רעש יותר גדול מזה בשמים ובארץ, (ז) ושעל קיבוץ העמים לקבלת אמונתו אמר והרעשתי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים שבאו כולם לקבל אמונתם, ושבעבור שהיה משכן משה והבית אשר בנה שלמה דבר מועט וקטן כפי רבוי העמים שהאמינו אז וכפי גשמות עבודת הקרבנות שהיו עושים בזמן ההוא לכן אמר הנביא על בית תורתם ואמונתם גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון וכמו שהרחיבו בזה פה האריכו לשון, אבל כבר יתחייבו אליהם בדעתם זה ספיקות ובטולים עצומים. האחד באומרו עוד אחת מעט היא שפירשו הם במעט זמן יבא זה הרעש וחדוש הדת הזאת וידוע שמעת שנאמרה נבואה זו על לידת משיחם שהיה לדבריהם בסוף בית שני עברו קרוב לארבע מאות שנה ואיך יאמר עליו מעט היא, והנה מיכה (מיכה ד, א) אמר והיה באחרית הימים ופירשוהו על ענין דתם ואמרו שמפני רוחק הזמן קרא אותו אחרית הימים ואיך יאמרו עתה שיקראהו עוד מעט: והבטול השני שהרעש שזכר חגי כאן הוא הרעש שזכר אחר כך בפרשת ויהי דבר ה' שנית אל חגי בעשרים וארבעה לחדש אמור אל זרובבל פחת יהודה לאמר אני מרעיש את השמים ואת הארץ והפכתי כסא ממלכות הגוים וגומר ביום ההוא נאם ה' צבאות אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי נאם ה' ושמתיך כחותם וגומר, וזה יורה בביאור שאותו הרעש שנזכר בדברי הנביא הזה שני פעמים אחד הוא ואם האחרון היה בימי זרובבל לא אחריו ארבע מאות שנה גם הראשון אי אפשר לפרשו אלא כן. והבטול השלישי מאומרו ובמקום הזה אתן שלום אמר ה' צבאות ורמיזת במקום הזה אין ספק שנאמר על ירושלם והנה מיום שנולד משיחם לא היה שלום בירושלם כי אם חרב באחיו קטטות ומלחמות עד נחרצת שוממות ואיך נתקיים א"כ ובמקום הזה אתן שלום: והבטול הד' כי השלום אשר יעד עליו חגי הוא השלום אשר יעדו הנביאים לימות המשיח בקבוץ גליותינו ואין ענינו אלא שלא יהיה אחריו מלחמה בכל הארץ לפי שישתתפו האומות כולם באמונת הש"י, וכאשר לא יהיה ביניהם אמונות שונות שהוא הסבה להחזיק במחלוקת לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה ואיך יפורש זה על משיחם שאחרי בואו נתחלפו האמונות והדתות ונתרבו המלחמות בכל הגוים:

הנה מפאת הטענות שעשו חכמי הנוצרים שזכרתי בשאלות יראה שאין לפרש הנבואה הזאת על בית שני: ומכח הטענות עשיתי עליהם פה מלבד מה שעיקרי אמונתם הם נמנעים בעצמם ויוצאים מדרך האמת והמושכל מבואר נגלה שאי אפשר שתפורש על פי דעתם: ויצא לנו מזה שהפרשה הזאת לא נתקיימה עד כה ושהיא עתידה להתקיים בימי הגאולה אשר קוינוה וזה ענין הפרשה כפי הדעת האמיתי הזה:

הנה הנביא בעבור שאמר למעלה שהיה הבית הזה אשר היו בונים כאין בעיניהם אמר להם כי כה אמר ה' צבאות עוד אחת מעט היא ר"ל הבית הזה השני אשר אתם בונים אמת הוא שמעט יהיה בערך אל הבית הראשון שבנה שלמה כאשר אמרתם וזהו עוד אחת מעט היא כלומר מלבד הבית הראשון ההוא אשר ראו הזקנים שבכם עוד תבנה ותכונן עתה בית אחר זה השני שיהיה מעט בערך אל הראשון, ואין לתמוה מאשר אמר בלשון נקבה כי כן דרך הנביאים לתאר פעמים הזכר בלשון נקבה כפי בחינה מהבחינות וכמו שאמר (ישעיה יז, י) על כן תטעי נטעי נעמנים וזמורה זר תזרענו כי תטעי הוא לשון נקבה ותזרענו לשון זכר: ואמר הנביא עוד אודיע לכם גרעון שני שיהיה בבית הזה והוא שלא יתמיד ולא יעמוד זמן רב גם הוא כי יבא אחריו חורבן וגלות אחר ארוך ומופלג ועל זה אומר ואני מרעיש את השמים ואת הארץ את הים ואת החרבה רוצה לומר שהכוכבים ממסילותם ילחמו באנשי בית שני וגם מלכי האדמה כולם יבאו להלחם בם מהם בים ומהם בחרבה רומז לאוכלוסי הרומיים אשר באו לחורבן בית שני מארבע פנות הארץ, אבל דעו נא וראו שאחר כך יבא זמן שתהיה נקמת השם יתברך על המחריבים ההם ועל עבדיו יתנחם ויבנה בית שלישי אחרון לכולם, ועל חורבן האומות אמר והרעשתי את כל הגוים שהוא רמז אל מלחמת האומות וחרבנם בזמן קיבוץ הגליות ועליו אמר ובאו חמדת כל הגוים שיבאו על אדמת הקדש ושם ינקם מהם, ואז בזמן ההוא אמלא את הבית הזה כבוד רוצה לומר הן אמת שבבית השני אשר תבנו עתה לא יהיה לכם כבוד ולא עושר ואין שלום אבל בזמן ההוא אני אמלא את הבית ההוא כבוד מפני שתבא שמה שכינה עליונה והעושר והכבוד מלפניה והשם יברך את עמו בשלום, (ח) כי הנה לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות ולכן אני ארבה אותם בבית האחרון ההוא העתיד להיות באופן (ט) שגדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון שהוא הבית השלישי מן הראשון אשר עשה שלמה ובמקום הזה שהוא ירושלם אתן אז שלום ולא ישמע חמס שוד ושבר בגבולו, והנה אמר ברמיזה הבית הזה לפי שבאותו מקום שבנה שלמה את הבית שם בנו בית שני ושם יבנה הבית האחרן לעתיד לבא. הנה התבאר שפרשת עוד אחת מעט היא ומה שנאמר והרעשתי כל הגוים וגומר ומלאתי את הבית הזה כבוד וגומר גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון וגומר לא נאמר על בית שני כי אם על הבית העתיד להיות כי הראה הש"י לנביאו אגב גררא דבית שני ענין הבית העתיד שיהיה בית ה' לכבוד ולתפארת. והותרו בזה השאלה השלישית והרביעית והחמישית: