אברבנאל על חגי ב:כא

והמפרשים פירשו אני מרעיש את השמים ואת הארץ (כב) והפכתי כסא ממלכות והשמדתי חוזק ממלכות הגוים, ואומרו עוד והפכתי מרכבה ורוכביה וירדו סוסים ורוכביהם איש בחרב אחיו כולו על המלחמות אשר יהיו למלכי פרס עם היונים ולאלכסנדרוס מוקדון על הפרסיים, (כג) ושנאמר זה לזרובבל לבשרו כי בעבור המלחמות ההם לא תשפל מעלתו אבל תגדל מאד, וכבר הודעתיך בשאלות מה שיתחייב בזה מהספק לפי שזרובבל לא מלך בירושלם ולא משל בה לא הוא ולא אדם מזרעו אבל מיד אחר בנין הבית שב לבבל ושם מת בגלותו ואיך יאמר ביום ההוא אקחך זרובבל. כי אחר מפלת מלכות פרס לא נודע זרובבל בגדולה ולא נזכר שמו בעולם, ומה יהיה ג"כ ענין ושמתיך כחותם כי בך בחרתי שהחותם הוא כטבעת שהאדם מביא בידו לא תסור ממנה לא ביום ולא בלילה ומתי נתקיים בזרובבל. אבל אמתת הענין הזה הוא אצלי שהש"י הודיע את זרובבל שענין הבית השני לא יתמיד כי תבא אחריו גלות אחרת ועל זה אמר אני מרעיש את השמים ואת הארץ שהמערכות השמימיות יחייבו על בני יהודה רעה, וכן מארבע כנפות הארץ יבאו עליהם חיל הרומיים להחריב ירושלם ולהגלות את עמה כמו שביארתי, והודיעו עוד שאחר כך זמן הרבה יקח השם נקמתו מהאומות ההם אשר אכלו את יעקב ואת נוהו השמו ועל זה אמר והפכתי כסא ממלכות והשמדתי חוזק ממלכות הגוים והפכתי מרכבה ורוכבים וירדו סוסים ורוכביהם איש בחרב אחיו כי הנה הראה לו גם כן בזה ממשלת ארבע המלכיות וחורבנם והמלחמות והנקמה שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות בהם ולכן זכר מרכבה ורוכביה וסוסים רמז אל המרכבה והסוסים שראה זכריה וכמו שיתבאר, ואמר איש בחרב אחיו להגיד כי כן תהיה המלחמה העתידה בין אדום וישמעאל כמו שזכרתי לך פעמים רבות, והודיע לו עוד שהמלך אשר ימלוך בישראל בזמן גאולתם משיח מזרע זרובבל ומבית דוד. וראה הקדוש ברוך הוא להודיעו כל זה כדי לנחמו ולדבר על לבו וכאילו אמר לו הן אמת שלא תמלוך אתה בזמן בית שני ולא איש מזרעך אבל ביום ההוא שיהפך השם יתברך כסא ממלכות הגוים בקבוץ עמו ישראל וגאולתם אז תמלוך אתה על עמי כי מזרעך יהיה המולך מישראל בעת ההיא עד עולם ועל זה אמר אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי ושמתיך כחותם כי בך בחרתי כי להיות מלך המשיח מזרעו אמר שיקחהו והוא על דרך מה שאמר (יחזקאל לז, כה) ודוד עבדי נשיא להם לעולם שמלך המשיח הוא יהיה דוד הוא יהיה זרובבל להיותו חוטר יוצא מגזעם:

ואחשוב אני שמפני הנבואה הזאת הלך זרובבל מירושלם אחרי שבנה הבית ושב לבבל וישב שם עד יום מותו מפני שידע שהוא וזרעו לא ימלכו בבית שני והגלות שהיה עתיד לבא על עמו. ובפסיקתא (פס"ר מח, א; פסדר"כ קסג, א) אמרו גדולה תשובה שבטלה את הגזרה ובטלה את השבועה, בטלה את השבועה מנין חי אני נאם ה' כי אם יהיה כניהו כבן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני כי משם אתקנך (ירמיה כב, כד), וכתיב ביום ההוא אקחך זרובבל, בטלה את הגזרה מניין כה אמר ה' כתבו את האיש ערירי (שם ל) וכתיב (דברי הימים א' ג, יז) ובני יכניה אסיר שהיה חבוש בבית האסורים שאלתיאל שממנו נשתלה מלכות בית דוד. הנה ביארו שייעוד זרובבל לא היה כי אם שממנו נשתלה מלכות בית דוד שהוא רמז למלך המשיח, וכן דרשו שם קודם לזה המאמר א"ר מאיר נשבע הקדוש ברוך הוא שאינו מעמיד מיכניה מלך שנאמר אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני משם אתקנך, רבי חמא ב"ר חנינא אמר משם אני נותן מלכות לבית דוד, ד"א אנתקך אין כתיב כאן אלא אתקנך בתשובה ממקום נתיקתו תהיה תקנתו. הנך רואה שבדבריהם לעתיד לבוא כיוונו והותרה עם מה שפירשתי בזה השאלה הששית:

תם ספר חגי התלי"ת: