אברבנאל על חבקוק ג:ב

ופירש שמעתי שמעך, שמעולם נפרעת ממכעיסיך פעלך בקרב שנים פעלך הראשון שהיית נפרע ממכעיסיך אויבינו בקרב שני הצרה הזאת שאנו שרויין בה חייהו כלומר עוררהו והשיבהו ובקרב שנים הללו תודיעהו, וברוגז אשר תקצוף על הרשעים תזכור לרחם את ישראל. והראב"ע כתב שהראה הקב"ה לחבקוק רעב שעתיד להיות ועליו התפלל וראייתו על זה אומרו בקרב שנים חייהו רוצה לומר בקרב שני הרעב, וכן הבנהרים חרה ה' על עצירת המטר ותעור קשתך על הקשת הנראה ביום הקשת וכן כי תרכב על סוסיך ר"ל העננים וכן כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים וגומר. ודברי רש"י הם דרך דרש, ובדברי הראב"ע הם דרך חלום אולי שראה בחלומו זה כי ראיות שהביא אינם הכרחיות בפשט הכתובים. והטיב לראות הרד"ק שכתב שהתפלל על צרות גלותינו זה אבל לדעתו שלא הודיעו הקב"ה דבר ממנו בנבואתו זאת לא יהיה ענין לתפלתו כי איך יתפלל על הגלות הזה אשר לא ידעו.

אבל אמתת הדבר הוא כמ"ש שהנביא בתחילת נבואתו התחיל להתלונן על חרבן בית ראשון והאל ית' הראהו שני חזיונות. א' מחרבן ראשון ומפלת נבוכדנצר שתהיה עליו והודיעו שיהיה זה מהרה, ובחזון השני הראהו חרבן שני והגלות הזה שהיה ארוך מאד, ולכן ראה הנביא להתפלל על הגלות הזה אשר הודיעו באחרונה, ומפני שעשה תפלתו בדרך שיר אמר בה על שגיונות מלשון שגיון לדוד (תהלים ז, א) שהוא כלי זמר ואמר ה' שמעתי שמעך יראתי כלומר שמעתי מה שאמרת לי מהגלות ואורכו ויראתי איך יעמדו ישראל כ"כ שנים בקרב אויביהם כי הנה על הגלות הראשון אשר בבבל אנו מצטערין והייתי אני מתרעם ואתה בא להוסיף עליו גלות אחר ארוך ונמשך מאד, ולכן אני מתפלל לפניך שפעלך שהוא ישראל פועל האל ומעשה ידיו כמ"ש (ישעיה מה, יא) על בני ועל פעל ידי תצווני, בקרב שני הגלות ההוא הארוך אשר ישב בו כמת תחיה אותו כלומר תעמידהו שלא יבוא לידי כלייה ובקרב אותם שנות ראינו רעה תודיע שברוגז רחם תזכור ר"ל שאף בזמן הרוגש וחגלות והאף תזכור לרחם עליהם וכמ"ש בתורתך (ויקרא כו, מד) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וגומר וזכרתי להם ברית ראשונים, ובדרש (עיין מו"ק יז, א) אמרו רח"ם בגימטריא אברהם חשבון זה כחשבון זה כלומר זכור להם ברית אברהם וזכר על זה הנסים והגבורות שעשה הקב"ה עמהם כאשר גאלם ממצרים כדי להוציא מזה שכן יעשה עמהם בגלות הזה בצאתם ממנו.