אברבנאל על יחזקאל ח:ז

ואחרי שהראהו התועבה הזאת הראהו עוד תועבה שנית והוא אומרו ויבא אותי אל פתח החצר והוא פתח הר הבית מבחוץ והראהו כאילו היה חור אחד בקיר, (ח) וצוהו שיחתור בקיר והנה פתח רוצה לומר והנה נעשה פתח אחת מחתירתו, (ט) ושצוהו לראות התועבות הרעות אשר הם עושים שם, (י) ושראה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל מחוקה על הקיר רוצה לומר כל אחד ואחד מהם היה מחוק' שמה. והנה החור והחתירה אשר בקיר נראה לי שאינו ענין שראה בנבואתו שהי' בבית המקדש כי לא נעשו שמה החקויים ההם, אבל הענין הוא שאחר שהראהו השם תועבת הסמל רצה להראותו התועבות שהיו עושים כל אחד בביתו בעבודתם הזרה, ולפי שהיה נעלם מעשה כל איש בביתו לכן הראהו בנבואתו קיר אחד ושהיה שם חור אחד והוא רמז לבית כל א' מהם, וצוהו שיתעסק וישתדל לדעת סתריהם והוא אומרו חתר נא בקיר וכאילו בחתירתו עשה הפתח ונכנס שמה וראה שכל אחד מהם היה לו מחוקה על הקיר העבודה זרה שהיה עובד מהם מזל טלה ומהם שור ומהם רמשים ושקצים לכל אחד סביב בקירות ביתו, (יא) והראהו גם כן שבעים איש מזקני בית ישראל והם היו שבעים סנהדרין ויאזניהו בן שפן שהיה איש חשוב ונכבד עומד בתוכם, שכל אותם שבעים איש היו עומדים לפניהם רוצה לומר לפני הגלולים אשר זכר ואיש מקטרתו בידו שהיו מקטרים לגלוליהם ועתר ענן הקטרת עולה רוצה לומר ורבוי ענן הקטרת היה עולה למעלה, וכן כתב רש"י תימור קיטור ענן הקטרת עולה.