אברבנאל על יחזקאל מז:יד

והייעוד השני הוא בענין הנחלה שלא תהיה כמו שהיתה בימי יהושע לגולגלותם והשבט שהיה רב אוכלוסין היה חלקו רב ואשר היה מעט אוכלוסין היה חלקו קטון כמ"ש (במדבר לג, נד) לרב תרבו נחלתו וגומר אבל לעתיד לבוא לא יהיה כן אלא שכל השבטים ינחלו חלקים שוים בארץ ועל זה נאמר כאן ונחלתם אותם איש כאחיו כי זה בשבטים ידבר שלא ינחלו איש כפי פקודיו אבל יעשו מכל ארץ ישראל ממזרח למערב רצועות שוות לארכן ולרחבן כמספר השבטים וכל אחד מהם יטול רצועה אחת בשוה, כי הנה החלוקה אשר עשה יהושע צוה עליה משה לפי שעה ולא היתה מצוה לדורות, והיה זה כן לפי שבחלוקת הארץ שעשה יהושע נעשה ליוצאי מצרים איש לפי פקודיו ואם היתה בזמן קבוץ הגליות נעשות ככה לגולגלות העולים מן הגלות בהיות המתים עתידין להחיות בזמן ההוא ישובו איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו, ואולי שימצא שבט מה עם גורל מועט כאשר יחיו מתיו נבלותיו יקומון ולא תכילן אותם הארץ ומפני זה ראה יתברך שינתן לעולי הגולה חלקים שוים בנחלתם וכל שבט יעמוד לגורלו מהקמים בתחייה ממנו אם מעט ואם הרבה באופן שלא ישאר עלבון נחלת שבט האחד על האחר ועל זה אמר ונחלתם אותה איש כאחיו, ואמר שאין ראוי שיתלוננו מזה מפני החלוקה הראשונה כי הוא ית' לא נשבע לתת את הארץ לאותם שנחלוה בראשונה אבל נשא את ידו לתתה לאבותיהם רוצה לומר אברהם יצחק ויעקב ויחס אחד יש לכל שבט ושבט עם האבות ההם.