אברבנאל על יחזקאל מז:א

ואמנם אומרו וישביני אל פתח הבית והנה מים יוצאים וגומר ראוי להתבונן אם מהמים עצמן אם ראוי שיובנו מים כפשוטן או נאמרו בדרך המשל מורה על דבר אחר, ואם למה זכר שהיו יוצאים מתחת מפתן הבית ושהיו יורדים מכתף הבית הימנית מנגב למזבח, וזכר עוד שהוציאו דרך שער צפונה לסבוב דרך חוץ אל שער החוץ דרך הפונה קדים ושראה מים מפכים מן הכתף הימנית, ומה צורך בכל הציונים האלה מהמקומות ואם במה שמדד האיש את המים ארבעה פעמים ובכל פעם ופעם מדד אלף באמה לא פחות ולא יותר, ואם למה קרא את המים הא' מי אפסים ומי האלף הב' קרא מי ברכים ומי האלף הג' קרא מי מתנים ומי האלף הד' קרא שמו ואמר בכלל נהר אשר לא יעבור, ואם היה שלא יכול לעוברו למה הכניסו בו, ואם במה שראה בשפת הנחל שנכנס בו אחרי שיצא מן המים עץ רב מאד מזה וזכר בסוף שהוא כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתום פריו ולא זכר שראה זה קודם שנכנס בנחל אלא אחר שיצא ממנו ושב לאומרו, ואם באומרו המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה ובאו אל הימה המוצאים ונרפאו המים ומה ענין רפואת המים ורבוי הדגים ועמידת הדייגים, כי הדברים האלה כולם הם קשים בענינם. ואומר שנביאים הרבה נבאו על המים שיצאו מבית המקדש בזמן הגאולה אם ישעיהו שאמר (ישעיה יב, ג) ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה ואמר הוי כל צמא לכו למים, ואם יואל אמר (יואל ד, יח) ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים, ואם זכריה (זכריה יג, א) ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד לחטאת ולנדה ועוד שאמר (שם יד, ח) והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם וגומר, וכן יחזקאל במקום הזה. והנה רש"י כתב שיהיה זה כפשוטו שבדרך נס לעתיד לבא יתגלה מעין שיצא מבית השם וכן קבלו הגאון רב סעדיה ופירש נחל השטים על הירדן כי הוא קרוב למקום שנקרא שטים כי יצא כל כך שיעור מים מאותו מעין הקדוש שיתמלא ממנו הירדן וכן פירשו ה"ר דוד קמחי כפשוטו. האמנם ה"ר אברהם בן עזרא הוא בלבד כתב בפירוש נבואת יואל שהיה זה משל ולא ביאר הנמשל מה הוא אבל בפירוש זכריה פירשו כפשוטו.

וראוי לישב הייעוד הזה כפי כל אחד משתי הדעות רוצה לומר אם כמשמעו ואם בדרך משל, והוא אם יהיה הדבר כמשמעו יהיה סבת הנס הזה וצורכו לפי שמקדם תמיד היה בירושלם חסרון גדול מהמים עד שהיו משתמשים שם ממים שאובין בברכות כמו שאמר בספר ישעיהו (ישעיה ז, ג) אל קצה תעלת הברכה העליונה ולכן בזמן הגאולה כדי שתהיה ירושלם ברכה בארץ שישלימה השם יתברך בכל הדברים עד שלא יחסר כל בה בריאה יברא ה' שיתחדש בה מעין מים חיים ויהיה מקום מוצאו מתחת בית ה' כדי שיכירו וידעו כל יושבי תבל שנשתנה טבע הארץ ההיא לטוב ושהחלמיש שיבש היה כעץ הפכו השם למעינו מים, ושבזכות בית ה' יהיה אותו הנס גם שיהיה זה אות ומופת כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם ושלהורות ע"ז ברא השם חדשה בארץ בקרב ירושלם שלא היו מים חיים מעולם שבזמן הגאולה מעין מבית ה' יצא ויהיו המים התחתונים ההמה רמז למים העליונים שאלו ואלו יצאו מירושלם, ולפי שזה הנס כולו נמשך מקדושת בית ה' לכן זכר הנביא פה שראה מים יוצאים מתחת מפתן הבית קדימה רוצה לומר מאמצע שער ההיכל והוא השער שלא היה אדם נכנס בו והיה סגור ומשם היו יורדים מתחת כתף הבית הימנית מנגב למזבח כי בסבת עבודת המזבח תהיה הברכה והשפע ההוא, (ב) ושאחר כך הוציאו חוץ אל שער החוץ להגיד שגם חוץ מהמקדש היו המים ההם יוצאים ומשקים כמ"ש והנה מים מפכים מן הכתף הימנית, וכן בדברי חכמים ז"ל (יומא עז, ב) המעין הזה תחלתו מבית קדש הקדשים א"ר פנחס משום רבי הונא המעין היוצא מבית קדש הקדשים בתחילה דומה לקרני חגבים כיון שהגיע לפתח ההיכל נעשה כחוט של שתי כיון שהגיע לפתח האולם נעשה כחוט של ערב וכיון שהגיע לפתח העזרה נעשה כפי פך קטן היינו דתנן שער המים שבו נכנסים צלוחית של מים של נסוך בחג, ובתוספתא דסוכה (פ"ג מ"ג) ראב"י אומר מים מפכים שמפכפכין ועולין כמו פי הפך זהו דרך הפשט בענין המים האלה.

אבל אם היה ענינם בדרך רמז נמשל הנה הוא אצלי לאחד משני דברים, הראשון הוא לרמוז אל הדבקות האלהי ושלמות האמונות וקדושת המעשים שלעתיד לבא יצא מבית השם לכל ישראל בראשונה ובשניה לכל יתר העמים, והנה הנביאים כנו הש"י בשם מים כמ"ש אותי עזבו מקור מים חיים (ירמיה ב, יג) כי עזבו מקור מים חיים את ה' (שם יז, יג), ומפני שתהיה שכינתו והשפעתו בב"ה אמר בדרך המשליי ומעין מבית ה' יצא ואמר יצאו מים חיים מירושלם, וראה יחזקאל המים האלה יוצאים מקדש הקדשים שהם רמז לקדושה לשפע ולהטבה שיצא משם אל עמו ואל חסידיו וגם לעולם כולו, ולזה ראה אותם בראשונה יוצאים מהשער שהיה סגור שה' אלהי ישראל בא בו להגיד שמשם היתה התחלת הקדושה והשפע ואחר כך מהצד הדרומית מנגב המזבח להודיע שבסבת עבודת המזבח יצאו מי הקדושה וההטבה והשפע לישראל, ולא ראה אותם יוצאים מצד צפון לפי שמצפון תפתח הרעה ומשם היה חרבן הבית אלא מהדרום שהוא כנגדו, וראה עוד המים יוצאים חוץ לעזרה רומז שגם לאומות העולם כשיקראו בשם ה' ירדו גם כן המים הקדושים ההם להשפיע בם ולהטיבם, (ג) ובעבור שהיו במקדש ד' קדושות גדולות זו למעלה מזו הראשונה בעזרות והשנית באולם ובמזבח והשלישית בהיכל והרביעית בקדש הקדשים, לכן ראה הנביא שהיה מודד האיש הנראה אליו במים היוצאים במי המקדש אלף באמה באורך ושהעבירו בהם וקראם מי אפסים ות"י מי קרסולין, וכן פירשו רז"ל (יומא עז, ב; פדר"א פנ"א) שהיה אדם נכנס בהן עד קרסוליו שהן יתדות הרגל והיה זה לרמוז אל העזרות שיוכל אדם ללכת בהן ברגליו אם היותן מקום קדושה, (ד) ושמדד עוד באותן המים אלף אמה גם כן באורך והעבירהו בהם וקראם מי ברכים לרמוז אל האולם והמזבח שכנגדו היו כורעים ומשתחוים כל ברכי ישראל, ושמדד עוד במים ההם אלף אמה באורך והעבירהו בהן וקראן מי מתנים והוא רמז להיכל הקדש שהיה מקום קדושה יתירה שלא היה נכנס שם אלא הכהן בשעת עבודה אבל מפני שלא נמנעה הביאה והכניסה שמה לכהני ה' אמר שהעבירו בהן.