אברבנאל על יחזקאל מה:יג

ואחרי שהוכיחם על העבר אמר שכדי להסיר מהנשיאים כל עול וחמס צוה השם שיתנו כל עם ישראל תרומה לעתיד לבוא בזמן קבוץ הגליות והתרומה תהיה ששית האיפה מחומר החטים שהוא חלק אחד מששים וכן מן השעורים ששית האיפה מהחומר ואמר וששיתם פעל מן ששה כמו וחמש את ארץ (בראשית מא, לד) מן חמשה, (יד) וחוק השמן הבת השמן ומעשר הבת מן הכור רוצה לומר וחק התרומה שיתנו מן השמן הבת השמן רוצה לומר הבת שהיא מדת השמן כמו שהאיפה מדת החטים והשעורים כי הבת היא מדת הלח והאיפה היא מדת היבש שאותו בת הוא מעשר מן הכור והכור הוא החומר שזכר ונקרא בשתי לשונות, ואמר שיתן לתרומה מעשר הבת מן הכור כי מי שיהיה לו כור שמן יתן ממנו עשירית הבת כמו שיתן ששית האיפה מי שיהיה לו כור חטים ששניהם הם אחד מן המאה זהו שאמר מעשר הבת מן הכור וביאר הסבה לפי שעשרת הבתים חומר, (טו) ואמנם מן הצאן זכר שתהיה תרומה שה אחד מן המאתים צאן כי מי שיש לו מאתים צאן יתן בתרומה לנשיא שה אחד, ואמר ממשקה ישראל רוצה לומר מן השמנים והמובחרים שיהיו להם לא כמו שהיו עושים בימי מלאכי הנביא כמו שאמר (מלאכי א, יג) והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה ואמר וזובח משחת לה': ואומרו למנחה ולעולה חשב הרב רבי דוד קמחי שהתרומה הזאת תהיה לעתיד לבא לא בתמידות אלא שירימו אותה ישראל פעם אחת בלבד לחינוך הבית לחנוכת המזבח וזהו דעתו בכל הפרשה, והנה הכתוב מעיד שאין הדבר כן אם ממה שאמר כל העם הארץ יהיו אל התרומה הזאת לנשיא בישראל שמורה שאליו יתנו תרומה זאת לפרנסתו והיה מוטל עליו העולה והמנחה והנסך בכל המועדים, (טז) ונדחק הרב רבי דוד קמחי מפני זה לפרש מה שאמר לנשיא לישראל בעבור הנשיא שיעשו זאת התרומה לחנוכת המזבח והנשיא לא יצטרך לעשותו בעד עצמו כי ישראל יעשוהו בעבורו, (יז) ועוד שהכתוב אומר בפירוש ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות וכל מועדי בית ישראל הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל וזה מורה בביאור שלא היתה התרומה הזאת פעם אחת בלבד לחנוכת המזבח אבל שהיתה תמיד מידי שנה בשנה שיתן כל אחד מישראל לנשיא שהוא המלך המכס והתרומה הזאת מן החטים והשעורים ומן השמן הצאן כדי שיתפרנס בזה לפי כבודו, ושיהיה מוטל על הנשיא לתת כל הצריך לעולות ולקרבנות והקמח והשמן הצריך למנחות בחגים ובמועדים ובשבתות, אבל לא יהיה מוטל עליו ענין התמידין לפי שהם יהיו נקנין משל צבור ממחצית השקל והוא אומרו כאן והוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים כי מאותה תרומה שיתנו לו יעשה כל זה, ואמנם היין לא רצה השם שיתנו למלך מכס ותרומה ממנו משום אל למלכים שתה יין וכדי שלא ישתכר ברבות היין מהתרומה בביתו, אבל אף על פי שלא היו נותנין לו תרומה מן היין היה מוטל עליו לתתו לנסכים וכמו שאמר העולות והמנחה והנסך, וראוי שתדע שהתרומה הזאת שיתנו לנשיא אינה התרומה שחייבה התורה לתת לכהנים כי היא היתה בלבד מתבואת גורן ומתבואת יקב לא היו מרימים מהצאן אבל התרומה הזאת היתה מיוחדת למלך כדי שיפרנס ממנה לפי כבודו, וכדי שהוא יתן כל הצריך לחטאת ולמנחה ולעולה ולשלמים, ומאשר אמר לכפר בעד בית ישראל למדנו שלא אמר זה על הקרבנות הפרטים שיעשה כל אחד מישראל בעלות לרגל או בזמן אחר בעד עניניו הפרטיים אלא החטאת והמנחה העולה והשלמים הכוללים והמתיחסים לכל הצבור, ומבואר נגלה הוא שהייעוד הזה הוא לעתיד לבא כי לא נעשה דבר מזה בבית שני, ודעת רש"י שהנשיא האמור הפרשה הוא הכהן הגדול ואינו נכון: