אברבנאל על יחזקאל מה:א

ובהפילכם את הארץ בנחלה וגומר עד סוף הנבואה. קודם ביאור הפסוקים ראוי שנתעסק בהיתר השאלה השישית כי רבה היא, ואומר שמה שחשבו המתפקרים שהיה אפשר רחוק או קרוב לנמנע שיתרחב כל כך ישוב ירושלם ובית המקדש אבל שהיה כל זה משל וצורה לשכר הרוחני הוא כולו טעות מבואר, לפי שמדברי הנביא יחזקאל מבואר נגלה שיהיה המקדש והר הבית כולו מרובע ושיהיה לו ת"ק קנים שהם שלשת אלפים אמות שהם מרחק מיל אחד וחצי מיל והעיר ירושלם כולה בין המקדש וההר ותרומת כהנים שהם ק"נ אלף אמה באורך וששים אלף אמה ברוחב ותרומת הלוים בצדה במדה ההיא ואחוזת העיר אשר בצד תרומת הלוים שהיא לי"ב שבטי ישראל שלשים אלף אמה רוחב ואורך ק"נ אלף, נמצא כשנצרף חלק תרומת הכהנים אשר בתוכו הר הבית והמקדש עם חלק תרומת הלוים ועם חלק אחוזת העיר שיעלה הכל ק"נ אלף אמה באורך וק"נ אלף אמה ברוחב ונמצא כל העיר ירושלם ומגרשיה ק"נ אלף אמה מרובע סביב שהם ע"ה מילין באורך וע"ה מילין ברוחב וזהו הנראה באמת מכונת הנביא, גם כי הכתוב מבאר שאחוזת העיר שהיתה לי"ב שבטי ישראל לא היתה רק שלשים אלף אמה רוחב על שלשים אלף אמה אורך ומאלה היו אלף ות"ק אמות לכל רוח למגרש העיר, ומה שישאר מן האורך לצד מזרח ולצד המערב שהוא ס' אלף אמה לצד מזרח וס' אלף אמה לצד מערב ינתן לעוברי העיר, ונמצא אם כן מהרצועה הזאת שהיתה חמשת אלפים קנים רוחב וכ"ה אלף קנים אורך שיישוב ירושלם שהיה בתוכה לי"ב שבטי ישראל לא היה רק ארבעת אלפים ות"ק קנים ברוחב וארבעת אלפים וחמש מאות קנים באורך והוא אומרו סביב שמנה עשר אלף כי סבוב ארבע חומותיה מארבע רוחותיה יעלה לשמנה עשר אלף קנים, ויהיה אם כן אורך יישוב ירושלם כ"ז אלף אמות ורחבה עשרים ושבע אלף אמות שהם שלשה מילין וחצי באורך ושלש עשרה מילין וחצי ברוחב שהם מהלך אדם בינוני בשליש אחד מן היום, ולמה יתמהו המתפקרים מהיות ירושלם בזמן הגאולה במדה הזאת כי הנה נינוה היתה עיר גדולה מהלך ג' ימים וגם מצרים היום גדולה מהמדה הזאת ואין לתמוה א"כ אם היה הר הבית והמקדש מהלך מיל א' וחצי, והמפקר טעה במה ששם כל הגבולים תוך העיר ירושלם ואינו כן כי הם חוץ ממנה, ואיך הכחישו הנוצרים התרחבות ירושלם והגדרתה בזמן הגאולה והנה ירמיהו (ירמיה לא, לז) אמר בפי' הנה ימים באים נאם ה' ונבנתה העיר ממגדל חננאל עד שער הפנה וגומר ואל עמק הפגרים וגומר עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה קדש לה', האם יפרשו מגדל חננאל ונחל קדרון ועמק הפגרים ושאר השמות שנזכרו שמה כולם על השכר הנפשיי הנה זה לא יסבלהו השכל, ואמנם מה שכתב רש"י בירושלם של מעלה משתעי קרא אין כוונתו שפשט הבנין לא יורה על המובן האמתי מאשר עתיד להיות אלא שעם היות הדברים כפשוטן עוד ירמזו לבית המקדש של מעלה, וז"ל רש"י שם אע"ג דבירושלם דלעתיד לבוא כתיב קרא דרשינן נמי במקום ששכינה שמה, משמע מדבריו שאינו מוציא הכתוב מפשוטו אלא שידרשהו בדרך דרש לענינים אחרים גדולים וזהו גם כן כוונת רבי אבא במאמרו והוא דומה לאמרם ז"ל (תנחומא לב, ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים שלא יכחישו הפשט כפי הכתוב אבל יאמרו שמלבד הפשט יש בו עוד סימן למה שיקרה לבנים, ולזה תמצא שכתב רש"י בפירוש לספר יחזקאל זה פירוש הכתובים האלה כפי פשוטן, וכתב זכרונו לברכה שמונה עשר אלפים קנים הם ושש אמות לכל קנה, הנה התבאר מזה כולו התרחבות ירושלם ובית המקדש במצבו הגשמי ואין ספק שלא נתקיים זה הייעוד בבית שני ושהוא עתיד להתקיים והותרה בזה השאלה הו':

וזה שאמר ובהפילכם את הארץ בנחלה רוצה לומר שכאשר ינחלו ויחלקו הארץ בזמן קיבוץ הגליות להנחילה לשבטים לא יחלקו כולה להם כמו שעשה יהושע ולא תהיה חלוקתה לרב ולמעט כפי פקודיו והיו שני שבטים או שלש ברצועה אחת, אבל עכשיו יהיו החלקים שוים וכשורות הכרם ממזרח למערב וירימו ממנה חלק אחד שיהיה תרומה לה' ואותו חלק יהיה קדש מן הארץ כי כמו שירימו תרומה מן התבואה לה' כן ירימו מן הארץ עצמו חלק לתרומת ה', ואותה תרומה יבא אח"ז שיהיה למקדש ה' ולכהנים וקצתה ללוים וקצתה לישראל ג"כ כמו שיזכור, ושתהיה אותו חלק התרומה כ"ה אלף ורוחב עשרה אלף וקדש יהיה בכל גבולה סביב והאורך הוא ממזרח למערב והרוחב מצפון לדרום, (ב) ואומרו יהיה מזה אל הקדש חמש מאות בחמש מאות מרובע סביב וחמשים אמה מגרש לו סביב ר"ל שמאת התרומה בכללה אשר זכר יקח הקדש והוא הר הבית ת"ק באורך ות"ק ברוחב כמו שכתב למעלה, אם כן נשארו מהר הבית כלפי מזרח י"ב אלף ומאתים וחמשים וכנגדן מהר הבית כלפי מערב י"ב אלף ור"נ ויהיו כולם ממזרח למערב כ"ד אלף ות"ק ועם הת"ק של הר הבית יעלו אל כ"ה אלף כמו שזכר, וכן ברוחב מהר הבית כלפי צפון היו ארבעת אלפים ותש"נ וככה מהר הבית כלפי דרום ויהיו כלם תשעת אלפים ות"ק ועם הת"ק של הר הבית יעלו אל העשרת אלפים שזכרתי וכל זה מלבד החמשים אמה שהיו למגרש סביב, (ג) ולפי שלא זכר בפסוק הזה לאיזו מדה יהיו אלו החמשה ועשרים אלף והעשרה אלף ואם יהיו קנים או אמות ואם יהיו כל הת"ק למקדש או לכהנים גם כן לכן הוצרך לאומרו שנית ומן המדה הזאת רוצה לומר מדת הקנים שנזכר למעלה במדת הר הבית תמוד אותם הכ"ה אלף באורך והעשרת אלפים של רוחב ובאמצעיתם יהיה המקדש שהוא קדש קדשים, (ד) ואותו חלק מהארץ ת"ק קנה באורך ות"ק קנה ברוחב שיהיה קדש מן הארץ רוצה לומר דבר קדוש ונפרש משאר ארץ ישראל זכר שיהיה לכהנים משרתי המקדש כי שם יהיה להם מקום לבתים וממנו יהיה מקום למקדש שהוא ההיכל והדביר.