אברבנאל על יחזקאל מד:ה

ויאמר אלי ה' בן אדם רוצה לומר אחרי שדיבר לי מה שדיבר בענין השער הסגור שאיש לא יבוא בו אמר לי השם לשום לבבי למה שהיה מדבר אלי והוא כל חקות הבית וכל תורותיו ר"ל מהחיל והעזרות וחלקי המקדש, והיתה תכלית זאת ההזהרה שאשים לבבי למבוא הבית בכל מוצאי המקדש רוצה לומר בכל השערים שהם מבוא הבית ומוצאיו שאף על פי שהם פתוחים ואינם סגורים לא יכנס בהם אדם אלא הראוי בכל מקום ומקום כמו שהם המקומות שהם מקודשים אחד יותר מחברו, (ו) ולכן צוהו שיאמר אל בית ישראל שהיא בית המרי רב לכם מכל תועבותיכם רוצה לומר די היה לכם מכל התועבות שעשיתם, (ז) עד שהייתם מביאים בני נכר ערלי לב וערלי בשר לשרת במקדשי כדי שיחללו את ביתי ואמר זה כנגד בני הגולה שבהיותם בארץ היו מכניסים למקדש לכהנים בני נכר מאוהביהם והם הערלי לב שהם עובדי ע"ז וכן ערלי בשר מי שמת אחיו מחמת מילה ולא נימול כי אע"פ שהוא אנוס בזה הנה הערלה מאוסה היא לפני השם ית' ולא יכול לשרת לפני ושניהם אסורים לעבודת בית המקדש ערלי לב וערלי בשר, וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (זבחים כב, ב) דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו מתורת יחזקאל בן בוזי למדנו וגמרא גמירי להו ואתא יחזקאל ואסמכום אקרא דלחללו את ביתי, והם ב' סימני הפעול לחללו את ביתי כמו ותראהו את הילד (שמות ב, ו), ואמר בהקריבכם את לחמי חלב ודם ויפרו את בריתי להגיד שבהיותם מביאים אל בית ה' הכהנים שאינם ראויים לעבודה היה כאילו הם עצמם שהיו זרים היו מקריבים את לחם השם וקרבנותיו החלב והדם על גבי המזבח, לפי שאותם הכהנים הפסולים הפרו את בריתי אל כל תועבותיכם רוצה לומר שהיו כהנים לכם בע"ז שהייתם עובדים וי"ת בני נכר בני עממיא וגם נכון הוא.