אברבנאל על יחזקאל מד:טו

והכהנים הלוים בני צדוק וכו' עד ובהפילכם את הארץ בנחלה, יאמר הנה אותם הכהנים שתעו מאחרי לא ישובו לעבוד העבודה האלהית בבית המקדש לעתיד לבוא, אמנם הכהנים הלוים בני צדוק שלא תעו אבל שמרו את משמרת מקדשי בזמן שתעו ישראל מעלי לא יהיו מורגשים אלא מהעבודה אבל בהיפך שהם יקרבו אלי לשרתני בעבודת המקדש כי אינם בני הנכר לא ערלי לב ולא ערלי בשר לשלא יבאו אל מקדש השם, (טז) אבל המה יבאו אל מקדשי לא בדרך שוערים אלא שהם יקרבו על שלחני שהוא המזבח לשרתני ושמרו את משמרתי מבלי חטא, (יז) והיה בבואם אל שערי החצר הפנימית שהיא עזרת הכהנים והמזבח ומשם לשער האולם בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר, וזהו חידוש לעתיד כי הנה בבגדי כהונה שהיו משמשים צמר היה בהם כי התכלת הוא צמר צבוע אבל לעתיד אמר שלא יהיה כן אלא שילבשו בגדי פשתים בשעת עבודה, ואפשר לפרש המאמר הזה על עבודת כהן גדול ביום הכפורים לפני לפנים שהיה עובד בבגדי פשתים, אבל יקשה איך יקרא את הדביר חצר והוא בית ואיך אמר בבואם ילבשו בלשון רבים כי אותה עבודה לא היתה אלא בכהן גדול והוא לבדו היה נכנס שם וביום הכפורים בלבד, ולזה אין ראוי לפרשו אלא על הכהנים כולם שבשעת עבודה לא ילבשו אלא בגדי פשתים והוא חידוש לעתיד.