אברבנאל על יחזקאל מג:ז

ואומר לו את מקום כסאי ואת מקום כפות רגלי אשר אשכון שם רוצה לומר זהו מקום כסאי כי בית המקדש של מטה מכוון כנגד כסא הכבוד ומקום כפות רגלי על דרך והארץ הדום רגלי (ישעיה סו, א), והענין שבזה המקום אשכון בתוך בני ישראל לעולם ולא תחרב הבית עוד לפי שלא יטמאו עוד בני ישראל שם קדשי כמו שהיו עושים בזמן העבר המה ומלכיהם רוצה לומר העמים בפני עצמם והמלכים בפני עצמם, ועל טומאת העם אמר בזנותם שזנו אחרי אלהי נכר הארץ, ואמנם על טומאת מלכיהם אמר ובפגרי מלכיהם ואמרו המפרשים שרמז בזה למנשה ואמון שנקברו בגן ביתם אמר ובפגרי מלכיהם לפי שהיו רעים וחטאים לה' מאד וכאילו היו המלכים ההם פגרים מבלי נשמות והיו מטמאים את הארץ כאשר יטמאו אותה הפגרים מתים, האמנם פירש במה היה טומאתם ואמר במותם רוצה לומר בבמותיהם שהיו עובדים עבודה זרה והיה הדבר היותר מגונה, (ח) בתתם סיפם את סיפי ומזוזתם אצל מזוזתי כלומר שהיה בית המלך סמוך לבית השם והקיר ביניהם ולכן טמאו את שם קדשי בתועבותם כי כמו שהמת יטמא את הכהן בבואו בבית אשר הוא שם כן פגרי המלכים ההם טמאו את שם הקדש בתועבותם שעשו להיותם סמוכים למקדש וקרובים אליו ולכן אכלתי אותם באפי.