אברבנאל על יחזקאל מב:ד

ואומרו ולפני הלשכות מהלך עשר אמות ר"ל שהיו לשכה כנגד לשכה וביניהם היה מהלך י' אמות, רוחב אל הפנימית ואמר הפנימית דרך כלל כאלו אמר הפנימיות ופתחיהן לצפון שהלשכות היו פתוחות לצד צפון, (ה) ואמר הלשכות העליונות קצרות לפי שכבר זכר שהיו לשכות ג' זו על זו אמר עתה שהעליונות היו קצרות מאחרות, והיו אלה הפך אותם התאים שזכר למעלה כי אותם היו רחבות העליונות מאשר תחתיהן כפי מה שפי' אבל באלה הלשכות היו העליונות קצרות, ונתן הטעם בזה באומרו כי יוכלו אתיקים מהנה מהתחתונות, ועוד נתן טעם אחר כי משולשות הנה ואין להם עמודים ר"ל בטעם הא' כי יוכלו אתיקים מהנה שיתפשו אוירי הלשכות מהתחתונות ומהתיכונות יתפשו מהבנין יותר לפי שהיה רחב יותר מלמטה, ואמר מהנה ואח"כ פי' מהתחתונות ומהתיכונות, ויוכלו כתוב בוא"ו במקום אל"ף והוא ענין תפישה והל' הזה מצינו בחז"ל (ב"ב יד, א) כמה לוחות אוכלות בארון ששה. והרד"ק כתב שלא יוכל להבין בנין הלשכות האלה איך היו התחתונות רחבות מהעליונות וגם רש"י לא פירש בו דבר ולא יונתן ג"כ, ועל זה אמר הרד"ק שפרשה זו עתיד אליהו לפרשה, ואפשר לומר בזה שהתאים היו רחבות העליונים מאשר תחתיהם מפני הכותל אשר עליו יסמכו שהיה רחב מלמטה וצר מלמעלה ולכן הבתים ההם העליונים היה בהם יותר שטחיות מבתחתונים לפי שלא היה בעליונים הכותל כל כך עב כמו בתחתונים, גם שהיו נסמכות העמודים ולכן היו מתרחבות כל מה שיוכלו כי לא יפחדו ולא ייראו מהנפילה בהיותם על העמודים, (ו) אמנם הלשכות האלה היו משולשות רוצה לומר זו על גב זו ולא היה אם כן הכותל עב בצד אחד יותר מבצד אחר ולא היו על העמודים, ומפני זה היה בהכרח הבית העליון קצר מאשר תחתיו לפי שמפח' הנפילה לא יתפשטו הבתים העליונים כל מה שיתפשטו התחתונים להיותם נסמכים על הקרקע או קרוב אליו והוא אומרו על כן נאצל מהתחתונות ומהתיכונות מהארץ ר"ל שנאצלו ונתקצרו העליונות מאשר תחתיהן והוא מלשון ואצלתי מן הרוח אשר עליך (במדבר יא, יז) לא אצלתי מהם (קהלת ב, י) שהוא ענין פרישות וכן ת"י על כן דחיק.