אברבנאל על יחזקאל מא:ג

ואומרו ובא לפנימה ענינו שראה כאילו האיש הנראה אליו בא לפני לפנים אל הדביר וימד איל הפתח שתים אמות רוצה לומר שאילי הפתח מפה ומפה כל אחד היה רחבו שתים אמות ועוביו של פתח היה שש אמות ורחבו שבע אמות, ורש"י כתב והפתח שש אמות איני יכול לפרשו אלא לגבהו, (ד) וכן מדד ארכו של דביר והיה עשרים אמה ורחבו עשרים אמה מרובע, ואמר אל פני ההיכל לפי שכן היה רחבו של היכל עשרים אמה ובמדה הזאת בנה שלמה הדביר וכן בבית שני ולכן אמר שהיה הדביר אל פני ההיכל רוצה לומר במדתו והוא שפירש לו המלאך זה קדש הקדשים, (ה) וכן זכר שמדד האיש קיר הבית והוא כותל מערבי כמו שכתב רש"י והיה בעביו שש אמות, ואומרו ורוחב הצלע ארבע אמות דעת המפרשים שצלע הוא התא והוא היציע הנזכר בבנין שלמה שהיו סביב ההיכל אותם הצלעות כדמות חדרים וכל צלע היה בן ארבע אמות והיו מחוברות בשלשה כותלי הבית מחוץ מערב צפון ודרום וזה שאמר סביב לבית סביב, (ו) ושעל זה אמר והצלעות צלע אל צלע רוצה לומר שהיה תא אחד אצל תא אחר והיו אותם התאים ל"ג כי היו אותם הצלעות תאים או בתים בנויות זו על זו ולכן אמר צלע אל צלע רוצה לומר צלע על צלע, ואמר שלש ושלשים פעמים אם להגיד שהיה גובה הצלעות כולם ל"ג רגלים ומדת הרגל הוא שתי טפחים או שהיו הצלעות ל"ג לשלשה הרוחות רוצה לומר אחד עשר צלעות לכל רוח מסודרות זו על זו וכן ת"י תלתין ותלת חדא עשר' בסדרא, ובבית שני היו שלשים ושמונה תאים חמשה עשר בצפון חמשה על חמשה וחמשה על גביהן וחמשה עשר בדרום ככה גם כן ושמונה במערב, ועל זה נאמר ובאות בקיר אשר לבית לצלעות סביב סביב רוצה לומר שהיו נכנסות ראשי קירות הצלעות בקיר ההיכל במה שהיה מונח בו בצלעות כמו שאמר במלכים (מלכים א' ו, ו) כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית, כי היה קיר הבית רחב מלמטה והולך ומיצר כלפי חוץ כנגד התאים להיות ראשי הקורות אחוזים באותו מקום המונח להם ולא יהיו אחוזים בקירות הבית.