אברבנאל על יחזקאל מא:יב

עוד אמר והבנין אשר אל פני הגזרה פאת דרך הים רוחב שבעים אמה ורש"י פירש הפסוק הזה על הבית עצמו שהבנין שהיה על פני הגזרה שהוא ההיכל עם הבנין אשר לצפון ולדרום היה רחבו דרך המערב רוחב הבית בעובי כתלים צפוניים ודרומיים עם התאים הצפוניים והדרומיים ועובי כותליהם לצפון ולדרום רוחב שבעים אמה, ופירש הרב מלת גזרה על הבית הגבוה והתאים הנמוכים אשר סביבותו קורא בנין, ופאת דרך הים הוא רוחב מערבי, וקיר הבנין הם כותלי התאים ואורכן רוצה לומר אורך בנין התאים זכר שהיה צ' אמה. והרד"ק פירש והבנין אשר אל פני הגזרה על מדות העליונות אשר על הבית שמדד רחבן דרך המערב ע' אמה והכותלים מן המנין, ושהיה רוחב כל כותל חמש אמות ולבד המזרח היה רחבן ק' אמה כמו שאמר, וקרא את העלייה גזרה לפי שהיא כאילו נגזרה מן הבית למעלה, וכן ת"י גזירה בצורתה שהיא ענין גובה כמו גדולות ובצורות בשמים (דברים א, כח), והנה לפי דעת רש"י היה אורך הבית והגזירה והבניה וקירותיה מאה אמה מצד מזרח לפי שהיו ל' אמה יתרים שהיה האולם עודף על ההיכל ט"ו מכאן וט"ו מכאן שהיו בית החליפות, וכן שנו חז"ל (מדות פ"ד מ"ז) מן הצפון לדרום שבעים אמה כותל המסבה חמש והמסבה חמש והמסבה שלש כותל התא חמש והתא שש כותל ההיכל שש ותוכו עשרים אמה והתא שש וכותל התא חמש ובית הורדת המים שלש אמות והכותל חמש והאולם עודף עליו חמשה עשר אמה מן הצפון וחמשה עשר אמה מן הדרום, והוא היה נקרא בית החליפות ששם גונזין את הסכינין, והיה ההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו דומה לארי שנאמר (ישעיה כט, א) הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד, ומה שאמרו שהאולם עודף על ההיכל חמשה עשר אמה מכאן וחמשה עשר אמה מכאן לא שחללו של אולם רחב מחללו של היכל אלא בית החליפות שהיה מחובר לאולם מכאן ומכאן, ומה שאמר ואורכו צ' אמה הוא אורך הקיר עד בית החליפות וכבר יורה ויוכיח אמתת פי' רש"י מה שאמרו אח"ז, (יג) ומדד את הבית אורך מאה אמה והגזרה והבניה רוצה לומר שמדד את הגזרה עם הבניה וקירותיה והכל היה אורך מאה אמה, אבל הרד"ק כפי דרכו פירש שמדד את הבית בפני עצמה והגזרה בפני עצמה, (יד) ואמנם אומרו ורוחב פני הבית והגזרה לקדים מאה אמה יקשה לפרש"י שכתב שהבית היא הגזרה ואיך יאמר הבית והגזרה, ולפי הרד"ק יהיה הבית הוא ההיכל והגזרה הוא העלייה.