אברבנאל על יחזקאל מ:ה

והנה הראה ראשונה החומה שהיה מחוץ לבית סובבת אל הר הבית כי ההר בכללו נקרא ב"ה, והגיד בו הודעות רבות. הראשונה שהיה החומה ההיא מרובעת ולה ד' כותלים לד' רוחות העולם מזרח ומערב צפון ודרום. השנייה שהיא החומה ההיא שפלה ועבה קנה אחת ברחבה וקנה אחת קומתה וכבר פירש שהקנה היה שש אמות באמה וטפח והמפרשים כתבו שהיה הקנה שש אמות מהאמות של חמשה טפחים, ועוד היה בכל אמה מהם טפח אחד ולפי זה היה כל קנה שלשים וששה טפחים כי לא היה כל אמה שוה בכל הדברים, וכן אמרו במשנה אמר ר' יהודה אמה דבנין ששה טפחים ושל כלים חמשה טפחים, ואמרו המפרשים שאמרו כאן קנה המדה שש אמות באמה וטפח ענינו שש אמות באמה הידועה מחמשה טפחים ועוד טפח אחד באמה ומאותם אמות של ששה טפחים היו שש אמות בקנה שעולים לל"ו טפחים, וכפי מלות הפסוק נ"ל שאין הדבר כן כי היה הקנה בן שש אמות וכל אמה מן הבנין היתה בת ששה טפחים כדברי רבי יהודה ומלבד זה היה עוד בקנה טפח אחד שעולין כולם לשבעה טפחים בקנה, ולזה יראה שנטה יונתן בתרגומו והנה היתה החומה ההיא שפלה ושאר כותלי העזרות היו גבוהים ממנה וכן אמרו במסכת מדות (פ"ב מ"ד) שבבנין בית שני כל הכותלים היו גבוהים חוץ מהכותל המזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה כנגד פתחו של היכל בשעת הזיית הדם, אבל פשט הכתוב הזה מורה שלעתיד לבא כל החומה החיצונה שהיתה סובבת ומקפת כל הר הבית היתה שפלה קנה אחד גובהה והיה זה ליופי ונוי שמחוץ יראה כל בנין ב"ה ולא יעלימהו החומה ההיא ההודעה השלישית שהודיענו בזה היא שהיה הר הבית משופע ועולה במעלות מלמטה למעלה וגם זה היה יופי גדול בהר הבית שיראה מחוץ. ההודעה הרביעית שהיו בהר הבית שלש עזרות קודם ההיכל והדביר ובין כל עזרה ועזרה היה חומה וכותל מבדיל והעזרה החיצונה הראשונה אמרו חז"ל (מדות פ"ה מ"ה) שבבית שני היה עזרת הנשים ושבנו אותה גזוזטרא כמו שאמר במשנת מדות וחלקה היתה בראשונה והקיפו הגזוזטרא שהנשים רואות מלמעלה והאנשים מלמטה כדי שלא יהיו מעורבין האנשים עם הנשים, וראיתי אני בפירושי חכמי הנוצרים שהיתה העזרה הראשונה מיוחדת לגוים הבאים להתפלל בית ה' וכמ"ש שלמה בתפלתו (מלכים א' ח, מא) וגם אל הנכרי וגו', ונראין דבריהם לדעתינו כי הנה לעתיד לבוא ייעדו הנביאים שילכו עמים רבים אל הר ה' ואל בית אלקי יעקב לקבל תורתו ולכן היה ראוי שיוחד אליהם מקום היותר חיצוני והיותר מרוחק מהקדושה, ואולי שעל אותה עזרה תהיה עליה מוקפת גזוזטרא לנשים כדבריהם ז"ל ותהיינה רואות מלמעלה והגוים בעזרה מלמטה ועזרה השנית היא עזרת ישראל ועזרה השלישית היא עזרת הכהנים. ההודעה החמישית היא שלכל רוח מארבע רוחות מהחומה החיצונה ההיא היו במדה ת"ק קנים שלכל קנה ששה אמות וטפח והיה הר הבית א"כ אורך ת"ק קנים ורוחב ת"ק קנים כמו שיזכור. ההודעה הו' שהיו בכל אחד מהעזרות ג' שערים א' כנגד מזרח ואחד כנגד צפון ואחד כנגד דרום ואמנם כנגד המערב לא נזכר בכתוב שהיה שם שער כלל וגם המפרשים לא העירו על זה דבר ולא נתנו בו טעם אולי חשבו שהיה שם ג"כ שער ולא זכרו הנביא לפי שנסמך על מה שכבר זכר בשאר השערים, ואולי יסתייעו בזה ממ"ש הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פ"ה (ה"ב) שהיו ה' שערים בהר הבית א' מן המערב וא' מן המזרח וא' מן הצפון וב' מן הדרום, אבל אין ראוי לומר כן כי איך יקצר הכתוב בדברים ההכרחיים אשר כאלה.

ולכן אחשוב שלעתיד לבוא לא יהיו השערים כמו שהיו בבית שני כי אז לא יהיה להר הבית שער לצד המערב ואולי שגם בבית שני לא היה שער במערב גמור אלא לצד הצפון הסמוכה למערב, וכן כתב הרב באותה פרק ששבעה שערים היו לעזרה שלש מן הצפון סמוכין למערב וג' מן הדרום ואחד במזרח כנגד בית קדשי הקדשים, הרי שקרא הרב צד המערב לצד הצפון הסמוך למערב, והיה הטעם בזה בשני דרכים הראשון לפי שהשערים היו לצורך העם שיכנסו בהם ויבאו לעזרת ישראל ויראו את ההיכל ופרוכת קדש הקדשים וישתחוו נגדו מרחוק וגם שהכהנים יכנסו באותן השערים בבואם לעבוד עבודה על מזבח ה' שהיה בחצר כנגד ההיכל ובהיכל עצמו גם כן וגם בקדש הקדשים ביום המקודש, ומפני זה היה ראוי שיהיו השערים לצד מזרח לצפון ודרום לפי שמשם יראו ההיכל הפתוח כנגד אותם הצדדים אבל לצד המערב לא היה צריך שער לפי שמשם לא יראו דבר מההיכל ולא מקודש הקדשים כי היו ההיכל והדביר בלתי פתוחים לאותו צד מערבי והיו פתוחים כנגד המזרח ולכן היתה ההכנסה העצמית מאותו צד, ואין לטוען שיטעון שהיה ראוי לפי זה שלא יהיה בהר הבית כי אם שער א' לצד מזרח כי הנה יהיה בזה עמל וטורח רב לרוב העם הבאים ברגלים שמה שירמסו אותם בשער וימותו, גם שרצה ה' שיכנסו בשער א' ויצאו בשער אחר וכמו שיתבאר אחר זה ולכן יהיו לעתיד ג' שערים בהר הבית למזרח לצפון ולדרום כי משם יראם ה' את כבודו ואת גודלו ואת אותותיו הנעשים במקדש, ולא צוה בשער המערבי שאין משם ראייה בהיכל כלל. והטעם השני הוא שבזמן ההוא היו רוב בני אדם עובדים לשמש להיותו הפועל הגדול בהויה וההפסד ולכן היו כולם פונים בתפילותיהם לצד המזרח, ואברהם אבינו להתרחק מזה ייחד תפילתו לצד המערב וכן אמר בגמרא דיומא (עיין יומא עז, א) שאברהם ייחד המערב לתפילה והיה זה כדי שישיב אחוריו לשמש ולא יהיה כפושעי ישראל שהיו אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה (לעיל ח, טז) והם משתחוים קדמה לשמש וכמו שאמר הרב המורה פרק מ"ה חלק ג', ומפני זה לא היה שער לצד המערב לפי שישראל בהכנסם בשער היו משתחוים נכחם ונמצא שהשתחוו קדמה ויעלה על לבם שהם משתחוים לשמש לכן להרחיקם מדרכי הגוים ותועבותיהם צוה שיהיו נכנסים בשערי המזרח הצפון והדרום וישתחוו משם כנגד קדש הקדשים שהוא לצד המערב ויהיה אחוריהם לשמש ומהם לקדש הקדשים ולזה לא היה שער לצד מערב כדי שלא ישתחוו משם לנגד השמש והוא טעם אמתי ונכון והותרה בזה השאלה הב'.

ההודעה השביעית שהודיע הנביא בענין הר הבית היא שכל השערים שבו היה עשר אמות רחבן וכמו שהיו כולם במדה אחת כך היו כולם מכוונים זה כנגד זה באופן שהעומד בשער החיצון היה רואה כל מה שכנגדו עד ההיכל. ההודעה הח' היא שבכל שער היו בו ה' דברים הא' אולם והב' איל והג' תא והד' ספי השער והה' מעלות, וביאורם כך הוא האולם הוא קרוב לשער וסמוך אליו והוא הנקרא אולם השער שנכנס בו האדם מיד אל השער, ואיל הוא מזוזת האולם אבל רש"י כתב שכל איל הנאמר בענין היה כמין אילנות עגולים עשויים מאבני גזית ועומדים בפתח השער אחד מן הימין ואחד מן השמאל במקום סיפים ומזוזות וכן תרגם יונתן וינועו אמות הסיפים (ישעיה ו, ד) אילנות סיפיא ונקראו אילים על שם עיגולם כאלה וכאלון, והתא הוא לשכה ונקרא פעמים יציע וצלע והוא חדר אחד והיו התאים ג' מימין השער המזרחי ושלש מן השמאל, והסיפים הם מזוזות השער מהם היו סיפים חיצונים מהשער כלפי חוץ ומהם היו סיפים פנימיים מהשער מבפנים, והמעלות הם היו המדרגות שהיו עולים בהם ליכנס בשער כי היה הר הבית משופע כמו שזכרתי ובמעלות יעלו בו אבל לא היו המעלות שוות בכל השערים.

ואחרי שזכרתי כללי ההודעות האלה אפרש פסוקי המראה.