אברבנאל על יחזקאל מ:טז

ואומרו וחלונות אטומות אל התאים אין הכוונה שהיו חלונות סתומות בהחלט כי לא יקרא חלון אם אין שם פתח, אבל פירוש אטומות הוא כפירוש שקופים אטומים (מלכים א' ו, ד) בבנין שלמה וכתבו המפרשים שם שהיו רחבות מבחוץ וצרות מבפנים להודיע שהמקדש היה מאיר לכל העולם ולא היה צריך לאורה, וכן אמרו בילמדנו לפי שנאמר ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן וגומר לא בשביל שאני צריך אורה אלא כדי להאיר לך הוי ויקחו אליך שמן, ראה מה כתוב מחוץ לפרוכת העדות לא היתה המנורה צריכה להנתן אלא לפנים מן הפרוכת אצל הארון והיא נתונה חוץ לפרוכת להודיעך שאינו צריך לאורה, וזה בחלונות המקדש דרך דרש הוא כי כבר התבאר במופתי ההנדסא כי מפני היות החלונות רחבות מבחוץ וצרות מבפנים הולכות בשפוע ירבה יותר האור בבית. ויותר נכון לפרש ששקופים אטומים הם שמות הפכיים כי שקופים הוא מלשון השקפה כמו וישקף אבימלך (בראשית כו, ח), בעד החלון נשקפה (שופטים ה, כח), ואטומים הוא מלשון סתימה כמו אוטם אוזנו (משלי כא, יג) אוטם שפתיו (שם י, ז כח), וענינו שהיו החלונות האלה עשויים במלאכה כמו אשנבים וחרכים כסדקים דקים כדרך שעושים השרים כדי שמאותן החלונות יראו את כל אשר מחוץ ואינן נראין, ולפי שהיה א"כ בחלונות ההם חלק מפתוח וחלק מהסתימה כאילו הם מורכבים משניהם קראם שקופים אטומים ע"ד גר ותושב, והיה התועלת בזה שיביא אור לבית מאותן החלונות ולא יוכל אדם מחוץ לראות מהם מה בבית והם כדמות הגזוזטראות. או יהיה הענין בזה שצוה שלמה לעשות חלונות מזכוכית להשים בבית כדי שיכנס האור ולא יראה אדם בהם מחוץ דבר ולכן קראם שקופים אטומים רוצה לומר נראין בהירים בעצמן לענין האור ואטומים וסתומים לענין הראייה, ועל זה עצמו אמר כאן וחלונות אטומות. ומלת איליהמה היא כמו איליהם והה"י נוספת וענין הכתוב שהיו חלונות בקירות התאים וכן באילים לפנימה לשער סביב סביב וכן לאילמות לתאים ולאילים שהיו לפנים מן השער הזה ולשאר השערים שלכולם היו חלונות אטומות, ומילת אילמות היא כמו אילים שהוא כיפה, וחלונות סביב סביב לפנימה רוצה לומר שהחלונות היו לצד פנים ולא לצד חוץ לחומה כי כולן היו פתוחות לצד פנים, ואמר ואל איל תמרים להגיד שלכל איל ואיל היו תמורים והם צורות דקלים וכותרות על ראשיהם וכן תרגם יונתן כותרתא.