אברבנאל על יחזקאל לח:יא

והיא שתאמר אעלה על ארץ פרזות ר"ל אין במלחמה זאת סכנה כי לא אלחם על עיר מבצר ובית מקדש מלך ולא עם עם חזק מלומד מלחמה אבל אעלה על ערי פרזות שאין להם חומה והן נכבשות מאיליהן, ואבוא על אנשים שקטים לבטח באין חומה ובריח ודלתים אין להם שהם הנוצרים באופן שלא יהיה טורח גדול בהחרימם, (יב) אלא לשלול שלל ולבוז בז ולהשיב ידך על חרבות ארץ ישראל שהם עתה נושבות מהנוצרים שהוא עם מאוסף מגוים מתחלפים שנאספו לבוא בארץ ההיא, ואחר שכבשוה עשו בה מקנה וקנין מאשר גזלו והם יושבים על טבור הארץ שהיא ארץ ישראל אמצע העולם (תנחומא קדושים י) כאמרך שאיך ישבו הפחותים ההם על טבור הארץ צבי לכל הארצות. ולפי שגוג ומגוג שמו מגמתם בשלל וביזה ולא כאשור ועילם שנזכרו למעלה שיבאו לאותה מלחמה לנקום את נקמת מצרים אחיהם מהרעה אשר יעשו בה הנוצרים ולהציל את הארץ הקדושה מידי ערלים, אבל גוג ומגוג שלא היה כוונתו כי אם לשלול שלל ולבוז בז לכן אומר השם כמלעיג עליהם (יג) שבא ודדן סוחרי תרשיש וכל כפיריה יאמרו לך כמתמיהים ממך הלשלול שלל אתה בא הלבוז בז הקהלת קהליך כי הנה יאמרו זה הסוחרים כאילו הם באו שמה לקנות מגוג ומגוג ומן השלל והבזה אשר היתה מחשבתו שיקח מהנוצרים ולא יהיה כן כי יפלו גוג ומגוג חללים כדומן על פני האדמה ולכן יתמהו הסוחרים ממפלתם.