אברבנאל על יחזקאל לז:ח
Abarbanel on Yechezkel 37:8 (Abarbanel on Ezekiel 37:8) · אברבנאל על יחזקאל · free full Hebrew text
Open in the reader →וראה עוד שהגידים והבשר והעור נעשו מאיליהם וזהו אומרו והנה עליהם גידים ובשר עלה אבל הרוח שהוא הנפש לא חלה בהם, והיה זה לפי שעם היות שהנביא מצד דבקותו בש"י יפעל בחומר העולם ויעשה אותות ומופתים כיד אלהיו הטובה עליו הנה אין יכולת בידו להביא נפש אנושית ולברוא אדם כי זה יוחד אל הבורא יתברך לבדו כמו שאמר כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי (ישעיה נז, טז) רוצה לומר צורות הבעלי חיים הבלתי מדברים שהם בייחוד יקראו רוח כבר ישפיע אותם השכל הפועל שהוא כלי לרצוני וזהו כי רוח מלפני יעטוף אבל הנשמות השכליות האנושיות אני עשיתי אותם ולא אחר, וכדי להודיע זה לנביא היה שלא נשפע הנפש על אותם המתים מכח נבואתו הראשונה, (ט) ולזה אמר לו השם הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח כלומר הלא נתתי לך רשות מיוחד להנבא על הרוח בשמי ולא תמנע מזה מהיותך בן אדם חומרי ולהיות השפעת הנפש מפעולתי בייחוד הלא צויתיך שאף על פי שאתה בן אדם הנבא ואמרת אל הרוח בשמי כה אמר ה' מארבע רוחות בואי הרוח והותרה בזה השאלה הרביעית.
ואמנם מהו ענין מארבע רוחות בואי הרוח אחשוב שאינם ד' רוחות העולם כמו שחשבו המפרשים, אבל כיון לומר בזה שהרוח והנפש שתהיה נשפעת אל אותם המתים לא תבוא בהם בהדרגה זמנית כמו שתחול בעובר כשיתילד במעי אמו שזכר הפילוסוף בספר בעלי חיים שראשונה תחול בו נפש ההזנה ואחר זמן ידוע תחול בו הצורה החיונית ואמנם השכלית תבוא אליו באחרונה, אבל בתחיית המתים לא יהיה כן אלא שתחול בו הרוח כולל הכוחות כולם יחד באופן שבאותו עת יהיה זן וחי ובעל שאר הכחות טבעיות ושכליות כולם וכמו שאמרו באדם הראשון שבקומתו נברא בצביונו נברא בדעתו נברא (ראה ר"ה יא, א) כלומר שלא נברא ילד ונתגדל אחר כך אלא בקומת אדם גדול נברא, וגם לא נולד מטונף ומלוכלך מזוהמת בטן המלאה אלא בצביונו רוצה לומר ביופיו וכמו שאמר (לעיל לא, ז) וייף בגדלו שהיופי בא אחר הגידול, וגם לא נולד עיר פרא ושאחר כך נתלמד וידע מתוך למודו כי הוא בדעתו שהוא בשכלו ושלמותו נברא, כן יהיה ענין המתים בתחייתם שתחול בהם נפש אחת בנושא רבת הכוחות בשלמות כולם, וידוע שהכוחות הם שלשה חיוני וטבעי ונפשיי והכח השכלי שהוא רביעי יותר נכבד מכולם והחיות הוא נאמר על כולם כי כמו שזכר הפילוסוף במה שאחר הטבע החיות גם כן נאמר על ההשכלה וכן כתבו הרב המורה בפרק מ"ב ח"א בשתוף חי, הנה מפני זה אמר מארבע רוחות בואי הרוח ר"ל שיבא עליהם הרוח שהוא הנפש כלול מארבע הרוחות החיוני שבלב והטבעי שבכבד והנפשי שבמוח והכח השכלי, ואמר ופחי בהרוגים האלה לפי שישראל בגלות הם כולם הרוגים כי גם אותם שלא ימותו חללי חרב ימות מדאגת הגלות ולכן קראם הרוגים, ומה שאמר בזה רוח בלשון פרטי אפשר לפרש שהוא בערך המין כולו כי הרוח החיוני והטבעי והנפשיי היא אחת לכולם, ואפשר לומר שעל כל אחד ואחד מהם אמרו מארבע רוחות בואי הרוח על כל אחד מההרוגים האלה, ובזה הלשון אמר שלמה (קהלת ג, כא) ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה, והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה (שם יב, ז), וכבר ביאר הנביא ישעיהו שהיה הרוח הגופני הכולל שלשת הכוחות אחד בכל האנשים אבל הנשמות השכליות הן רבות כפי מספר האנשים באומרו על הנפש הגופני כי רוח מלפני יעטוף (ישעיה נז, טז) בלשון יחיד ואמנם על הנשמות השכליות אמר בלשון רבים ונשמות אני עשיתי (שם), כי כמו שכתב הראב"ע שם נשמה לא תאמר אלא על השכלית והותרה במה שפירשתי בזה השאלה החמישית.