אברבנאל על יחזקאל לז:ג

ואמר ששאלו יתברך התחיינה העצמות האלה ואין פירושו אם יחיו בדרך טבע ולא אם יוכל יתברך לחיותם בדרך נס אבל היתה השאלה אם היו ראויים לזכות התחייה כפי מעשיהם אם לא, ולכן היתה תשובת הנביא השם אלקים אתה ידעת ר"ל אתה ידעת וראית מעשיה' אם הם ראוים לשתעשה עמהם הנס הנפלא ההוא כדי לקבל שכר או כדי לקבל עונש וע"ז אמר ה' אלקים ר"ל רחום בדין אתה ידעת מעשיהם ותדע מה לעשות להם גם אפשר לפרש מלת ידעת מלשון רחמים כמו וידע אלקים (שמות ב, כה) יאמר ה' אלקים אתה רחמת תמיד והייתה מטה כלפי חסד בדורות הראשונים ולכן גם עתה סלח נא לעון העם הזה כי זה כולו נכלל באתה ידעת והותרה בזה השאלה השנית.

והנה היתה השאלה הזאת לפי שבנבואה שלמעלה אמר לא למענכם אני עושה בית ישראל לכן שאל את הנביא אם היו ראויים לתחייה כדי שישיבהו מה שהשיב, (ד) ואז אמר לו יתברך שינבא העצמות היבשות שמעו דבר ה' רוצה לומר אף על פי שאתם עצמות יבשות ואין בכם הכנה ולא לחות לקבל החיות רומז לאנשי הגלות שמתו בו שלא היו בידם מצות ומעשים טובים ראויים לתחייה הטו אזניכם ושמעו בדבור ותראו מעשה השם כי נורא הוא אשר הוא עושה עמכם, (ה) והוא מה שזכר מיד הנני מביא בכם רוח וחייתם והרצון בזה הרוח הוא שיביא בתוכם שמה רוח ואויר נושף יקדם לתחייתם והוא הרעש שיזכור אחר זה שנאמר ויהי קול בהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו, כי הנה על הרעש ההוא שיתחדש בתוכם כדי שיקרבו העצמות עצם אל עצמו כאילו תאמר עם הראש הזרוע מאותו הגוף והשוק והעצמות מאותו גוף בפרט כדי שיהיו כל עצמות הגוף מסודרים ומונחים בדרך טבעי, על זה אמר בראשונה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם לפי שיתנועעו העצמות עצם אל עצמו היה הכרחי להרכבת הגופות כדי שיוכנו לקבל התחייה ועל זה נאמר באמת הנה אני מביא בכם רוח וחייתם, ואחרי אותו רעש שיקריבו העצמות (ו) אמר שיתן עליהם גידים ויעלה עליהם בשר וקרם עור, והתבונן שבענין הרעש אמר לשון הבאה הנה אני מביא בכם רוח לפי שהוא הרוח הנושף שיבא מחוץ אבל בגידים ובשר ובעור לא אמר מביא כי אם נותן ומעלה לפי שהם דברים יעשה אותם השם בדרך נס ולא יבואו מחוץ, ובסוף אמר ונתתי רוחי בכם וחייתם וידעתם כי אני ה' רוצה לומר שיתן בהם נפש כוללת הכוחות כולם שבו יוכללו החיוני והטבעי והנפשי והתחלת כולם מן הלב, ועל הרוח הכולל הכחות ההם אמר ונתתי רוחי בכם וחייתם, אמנם כנגד הכח השכלי אמר עוד וידעתם כי אני ה' כי הוא הכח היודע ומשכיל, ובזה הדרך לא יהיה יותר כלל בכתובים כי היה הרוח שנזכר ראשונה נאמר על הרעש והרוח שבפסוק השני נאמר על הנפש שהיא כנושא אחת ורבת בכוחות ולכן לא אמר בה לשון הבאה כי אם לשון נתינה והותרה בזה השאלה השלישית.