אברבנאל על יחזקאל לג:ז

וביאר ענין המשל בנביא באומרו ואתה בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל ושמעתה מפי דבר כצופה רואה את החרב באה על הארץ והזהרת אותם ממני רוצה לומר הנה אלקיכם נקם יבוא גורו לכם מפני חרב כי הוא הנמשל בתקיעת השופר, וכן אמר ישעיהו (ישעיה נח, א) קרא בגרון אל תחשוך כשופר הרם קולך, (ח) ואם אתה יחזקאל באומרי לך בנבואה על הרשע שמות ימות אילו לא דברת להזהיר רשע מדרכו אין ספק שהרשע ההוא בעונו ימות אבל תהיה עליך האשמה שלא הזהרתו ודמו מידך אבקש, (ט) מה תאמר שלא הועיל אזהרתך הנה כאשר אתה הזהרת את הרשע מדרכו לשוב ממנה והוא לא שב מדרכו הוא בעונו ימות כי לא מת מפני אזהרתך, ואתה את נפשך הצלת ותועלת גדול היה בהזהרתך ואם לא הועילה להם הועילה לך שאת נפשך הצלת, (י) כל שכן שגם אליהם הועילה אזהרתך וזהו אומרו אל בית ישראל כן אמרתם רוצה לומר אמת אמרתם כמו כן בנות צלפחד דוברות (במדבר כז, ז) שפשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה אמת אמרתם אחרי שהודיתם בפשע ובעונש הראוי לבא עליכם, (יא) אבל אמור אליהם שאין הגזרה חרותה כי לא אחפוץ במות הרשע אף על פי שהוא רשע וראוי שימות כי אם בשוב רשע מדרכו באופן שיחיה ולכן שובו שובו מדרכיכם הרעים ואל תמותו בית ישראל.