אברבנאל על יחזקאל לא:ז

וסיפר שהארז הזה נתיפה ביופי גדול בגדלו וגם באורך דליותיו שהם הענפים הרמים, והיה זה לפי שהיה שרשו אל מים רבים והוא השפע והרצון האלהי, (ח) ארזים לא עממוהו בגן אלקים רוצה לומר לא היו ארזים בגן אלהים שיסתירו ויכסו את הארז הזה כי הוא היה עולה על כלם, ומפני זה היה יותר נגלה ונראה מהם, ועממוהו הוא מלשון הסתר כמו כל סתום לא עממוך (לעיל כח, ג), והענין הנמשל בזה שגן אלקים הוא רמז לעולם הזה כמו שבארתי בסדר בראשית והארזים אשר בו הם מלכי האדמה שהיה מלך אשור גדול ונראה מכולם ולכן אמר ברושים לא דמו אל סעפותיו וערמונים שהם עצים אחרים מלשון ולוז וערמון לא היו כפארותיו, רוצה לומר שהברוש והוא הנקרא בושי"ו בלע"ז והערמון והוא הנקרא קאשטאני"ן כל אחד מהאילנות האלה לא דמה בגדלו ועוביו ויופיו אל סעיף אחד מזה הארז, וכן כל שאר העצים לא דמה אליו ביופיו, והנמשל בזה מבואר ממה שבארתי במלכי האדמה וכן תרגם יונתן מלכין תקיפין לא אתנצחו לקבליה בתקוף גבורא דהות עמיה מן קדם ה' ושלטנין לא קמו קדם משרייתיה וגבורין לא יכילו בסומכותיה בתקוף גבורא דהות עמיה מן קדם ה' ולא דמא ליה בתוקפיה, (ט) ולכן אמר השם יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאוהו כל עצי עדן רוצה לומר גדולת מלך אשור ממני היה ולא כמו שהוא אומר בכח ידי עשיתי, (י) ולכן אמר השם על מלך אשור יען אשר גבה בקומה וגדולה ניתן צמרתו אל בין עבותים כמו שנזכר, ודיבר הכתוב בזה פעם לנוכח ופעם שלא לנוכח ולזכר ופעם בלשון נקבה כי כן דרך הנביאים.

ועם היות כל גדולתו ממני מלך אשור ברשעתו רם לבבו בגבהו והיה מיחס הצלחותיו לכוחו ותבונתו, (יא) לכן ואתנהו ביד איל גוים ומלת איל היא מלשון יש לאל ידי (בראשית לא, כט) כלומר התקיף והחזק שבגוים שהוא נבוכדנצר עשה יעשה לו למלך אשור כרשעו ולפי שאני גרשתיהו ממלכותו (יב) לכן הארז היפה הזה יכריתוהו זרים עריצי גוים שהם הכשדיים ויטשהו גזעו אל ההרים ובכל גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פארתיו באופן שירדו ויסורו מצלו כל עמי הארץ ויטשוהו, (יג) ועל מפלתו שהוא ההרג שנעשה באשורים ישכנו כל עוף השמים וכל חית השדה שיבאו כולם לאכול מהחללים, וכן תרגם יונתן על מפלת קטילוהי שארו כל עופא דשמיא ועל פיגרי מישרייתיה נמא כל חיות כל חיות ברא, והנה איל הגוים והעריצים שנזכרו כאן היה נבוכדנצר וחיל הכשדים כי כמו שאמרו חכמים ז"ל בסדר עולם בשנה ראשונה שמלך נבוכד נצר כבש את נינוה והכשדיים הם היו הזרים והעריצים שהפילו את האשורים.