אברבנאל על יחזקאל לא:א

וזכר הנביא שעוד באתהו אחר זה בכמו שני חדשים בקירוב נבואה אחרת על פרעה שאמר לו השם כנגדו, (ב) אל מי דמית בגודלך הנה אשור וגומר רוצה לומר אל מי דמית בנפשך ברוב גודלך שתתפאר בהמונך ותחשוב שלא תרד מגדולתך, (ג) הנה אשור היה גדול ממך ונפל בידי אף אתה תפול, ולזה התחיל לספר גדולת מלך אשור והמשילו לארז אשר בלבנון שהוא הגבוה על כל העצים והוא יפה ענף שענפיו רבים וחורש מצל רוצה לומר ענף שהוא מסתבך הרבה ועושה צל תחתיו כי מלת מצל הוא מלשון צלל והוא ממשקל מסב את כלי המלחמה (ירמיה כא, ד), גם היה הארז ההוא גבוה הקומה ובין עבותים היתה צמרתו, וכבר בארתי למעלה שהסעיף העליון יקרא צמרת אמר כי צמרת הארז הזה היתה בין עבותים כלומר בין ענפים מסתבכים וגבוה עליהם ולכן נראה יותר יפה, או אמר עבותים על רבוי העלים בענפים כמו שפירשו חכמים זכרונם לברכה (עיין סוכה לב, ב) וענף עץ עבות (ויקרא כג, מ) והיה זה משל על סנחריב שהיה מושל על מלכי האומות ועולה על כולם, ולפי שהעץ כל כך יצמח ויגדל יפיו כפי מה שהוא קרוב למים או שתול עליהם לכן אמר על הארז הזה (ד) מים גדלוהו תהום רוממתהו רוצה לומר שהי' שתול על פלגי מים והמה גדלוהו ורוממוהו, ואמר את נהרותיה הולך סביבות מטעה רוצה לומר כל אחד ואחד מנהרותיה של התהום הנזכר היה הולך סביבות מטעה של הארז הזה, ואת תעלותיה שלחה אל כל עצי השדה רוצה לומר שהתהום הוליכה שהם פלגי מים קטנים כמו תועלת הברכה אותם התעלות שלחה להשקות כל עצי השדה, וענין המשל הזה שהיה מלך אשור מצליח ומושפע בכל עניניו וטובתו והצלחתו היתה מרובה כתהום ולשאר מלכי האדמה היה דבר מועט ומידו ובאמצעותו ולהיות רוב השפע עליו, (ה) על כן גבהא קומתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפותיו כלומר ותגדלנה ותארכנה פארותיו והענין כפול במלות שונות כי סרעפותיו והסעיף והפארה אחת בשמות, ואמר שכל זה היה ממים רבים בשלחו כלומר מסבת המים הרבים שהתהום היה משלח בו. ויונתן תרגם על כן ראים בתוקפיה מכל מלכי ארעא וסגיאה משרייתיה והתנצחו סמכתיה על עממין סגיאין באתנצחותיה. וחכמים ז"ל אמרו בדרש (פסיקתא רבתי לפ"ג) מים גדלוהו תהום רוממתהו על ששמע מלך אשור לקול יונה בן אמתי שירד לתהום ושבו אנשי נינוה מן החמס אשר בכפיהם, ויותר נכון אצלי שהמים שגדלוהו והתהום שרוממתהו הוא משל לשפע אלהי שגידל את מלך אשור כמו שאמר (ישעיה י, ה) הוי אשור שבט אפי, והשפע האלהי יכונה בשם מים כמו שאמר (ירמיה יז, יג) אותי עזבו מקור מים חיים, ונהרותיה ותעלותיה שנזכרו כאן הם דרכי ההשגחה האלהית שממנה גבה קומתו של מלך אשור מכל המלכים שהמשיל בעצי השדה, וסרעפותיו ופארותיו הם משל לממשלותיו והמלכתו על ארצות רבות כי כל זה היה ממים רבים השפע בשלחו ואולי שזה היתה כוונת תרגום יונתן: