אברבנאל על יחזקאל כז:ט

ולפי שצריך באניה אומן וחרש חכם לתקן את בדק האניה ולהחזיקה בעת הצורך לכן אמר זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך וזקני גבל היו בנאים וכן נאמר בבנין שלמה (מלכים א' ה, לב) והגבלים. הנה א"כ בהמשל הזה מהספינה או הדוגיא זכר ראשונה לוחותים ואחר כך התורן ואחרי כן המשוטים ואחר כך הקרש הנקרא טימו"ן ואחר כך מפרשי הנס ואחר כך המכסה ואחר כך השטים ואחר כך החובלים ואחר כך הבנאים ומחזיקים הבדק, וראוי לדעת על מה יורו שמונת הגברים ההמשליים האלה, ויראה שלוחותים הם משל לחומות העיר, והתורן היא משל למגדלים, והמשוטים משל לכלי המלחמה אשר ראוי שיהי' בעיר לשמירתה, והקרש הוא משל לנגיד או מנהיג המדינה, והנס הוא משל לאנשי המלחמה, והמכסה הוא משל על הממון שבו יכסו ערות הארץ וימלאו חסרונה, והשטים הוא משל לעם הארץ בעל אומניות ועובדי האדמה, והחובלים המלחים הם משל לחכמי העיר ויועציה, ומחזיקי הבדק הוא משל לשרי הצבא. הרי לך שהמשיל צור בספינה ועל מה יורו כל הדברים שזכר בה ואמר על כל זה כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערוב מערבך להגיד שגם יש להמשיל בספינה ענין הסוחרים והסחורות המובאות לה ועל זה אמר שכל אניות הים ומלחיהם ימצאו בתוך צור לערוב מערבך, ומערבך הוא לשון סחורה ונקראת הסחורה מערב והסוחרים עורבים לפי שהסוחרים עורבים זה לזה סחורתם במקחם ובממכרם.