אברבנאל על יחזקאל כז:יז

וכן זכר שמיהודה ומארץ ישראל היו באים לצור רוכלים וסוחרים בחטי מנית והם החטים הנעשים בארץ ישראל בעיר מנית שהם יפים מאד ומנית הוא שם מקום כמו עד בואכה מנית, ואמנם פנג פירש יוסף בן גוריון שהוא שמן אפרסמון הנקרא בלסמ"ו והיה נמצא ביריחו כי לכך נקרא יריחו מענין ריח, וכן דבש ושמן וצרי שהוא הנטף וכל אלה הדברים נתנו מערבך רוצה לומר עשו סחורתם בך, (יח) וכן דמשק היה סוחרתך רוצה לומר סוחר שלך ברב מעשיך שהיה קונה מצור מריבוי הדברים והמלאכות הנעשים בו והיה מביא שמה יין חלבון וצמר צחר וחלבון הוא שם מקום בדמשק שיינו טוב שהיו מביאים מדמשק, וכן היו מביאים משם צמר לבן ומשובח והוא אשר קרא צחר מלשון רוכבי אתונות צחורות (שופטים ה, י) שרוצה לומר לבנות, (יט) וכן דן ויון מאוזל בעזבוניך ומאוזל הוא מלשון אזל ובא בבנין הפעול להתמדת ההליכה כאלו אמר ודן ויון מתהלך תמיד בסחורותיך, נתנו ברזל עשת רוצה לומר שהיו מביאים ברזל זך ומזוכך מן עשת שן והוא הברזל שקורין אלהינד"י, וכן קדה וקנה שהם בשמים יקרים במערבך היה כלומר בסחורתך היה זה גם כן, (כ) גם דדן היה רוכלתך וסוחרך בבגדי חפש לרכבה רוצה לומר בגדים יקרים הראויים לחפשים ולבני חורין לרכוב בהן על הסוסים או לתיקון המרכבה, (כא) וכן ערב וכל נשיאי קדר המה סוחרי ידך שהיו מביאים אליך כרים שהם כבשים ואילים ועתודים, (כב) וכן רוכלי שבא ורעמה המה רוכליך בסוחרך שהיו מביאים ראש כל בושם רוצה לומר היותר מובחרים וראשיים שבבשמים וכל אבן יקרה וזהב, ומהדברים הנכבדים האלה נתנו עזבוניך ומזה תדע שהבשמים והאבנים היקרות והזהב כולם יתילדו ויתהוו בפאה אחת, (כג) וכן חרן וכנה ועדן שהם רוכלי שבא והם מאשור כלמד רוכלתך רוצה לומר כאילו למדו רכלתך כלומר כל כך היו רגילים לבוא בך בסחורה כאלו הם כבר למודים בסחורתך, (כד) ולכן המה רוכליך וסוחריך במכלולים פירשו בו בכל דברים משובחים, ובגלומי תכלת ורקמה שהם לבושים צבועים ומרוקמים ובגנזי ברומים שהם ארגזים העשויים מעור לגנוז בהם הבגדים הנאים בחבלי חבושים שהארגזים ההם הם קשורים בחבלים לשמירתם, וארוזים במרכולתך פירושו ארוזים כמו חרוזים מן צוארך בחרוזים שהם ענקים תלויים בגרון, כל זה היה במרכולתך רוצה לומר בסחורה הבאה אליך.