אברבנאל על יחזקאל כא:כח

וסיפר הכתוב מאנשי ירושלם שהיה להם זה כקסם שוא בעינהם רוצה לומר שהיה כל הקסם שעשה נבוכד נצר בעיניהם קסם שוא בחשבם שלא יוכל לכבוש את ירושלם בבוטחם על דברי נביאי השקר שהיו מבטיחים אותם שלא תנתן העיר ביד מלך בבל כאילו היו הכשדיים שבועי שבועות להם רוצה לומר נשבעים בכמה שבועות שלא ירעו להם, וענין השבועה באמת רוצה לומר שנשבע צדקיהו למלך בבל ועבר עליה זה הדבר היה מזכיר עון להתפש ירושלם על ידו, ואפשר לפרש והוא מזכיר עון שהאל יתברך משך את מלך בבל על ירושלם בעבור שהזכיר עון ישראל והביאו כדי שיתפוש ירושלם, (כט) ולזה אמר לכן כה אמר ה' אלקים יען הזכרכם עונכם ר"ל יען אתם עצמיכם מזכירים עונותיכם ומגלים פשעיכם להראות חטאתיכם שזכר בזה כל שלשת סוגי העונות עון ופשע וחטאת, יען הזכרכם לפני במעשים הרעים ההם שעשיתם לכן בכף תתפשו רוצה לומר בכף מלך בבל תהיו נתפשים כיון שלא נכלמתם מעונותיכם ומגלים ומזכירים אותם וכמאמר הנביא ישעיה (ישעיה ג, ט) וחטאתם כסדום הגידו לא כחדו, (ל) ואתה חלל רשע נשיא ישראל שהוא צדקיהו כי להיותו נואף קראו חלל מלשון אשה זונה וחללה (ויקרא כא, ז) ורשע כפי מעשיך נשיא ומלך ישראל אשר בא יומו והגיע זמנו להסיר ממנו המלוכה בעת עון קץ רוצה לומר בעת שעונך גרם לך הקץ וסוף מלכותך, (לא) כה אמר ה' עליך הסיר מצנפת והרים העטר' והרד"ק כתב שהסר והרים ענין מקור כאילו אמר הסיר המצנפת והרים העטרה מעל ראש המלך, ולי נראה שהוא צווי יאמר אתה חלל רשע נשיא ישראל כה אמר ה' אלהים והוא מצוה אותך הסר המצנפת והרם העטרה רוצה לומר שתסיר המצנפת ותרים העטרה מעל ראשך כי כבר בוטל מלכותך ולא תתעטף כמלך, והמצנפת היה על ראש המלך לכבוד ולתפארת והעטרה היתה על המצנפת, אמנם במסכת גיטין (גיטין ז, א) אמר רב חסדא וכי מה ענין מצנפת אצל עטרה אלא לומר לך בזמן שמצנפת בראש כהן גדול עטרה בראש כל אדם נסלקת המצנפת מראש כ"ג נסתלקה העטרה מראש המלך ולזה הפירוש נטה יונתן ב"ע.

ולפי שהיה חושב צדקיהו שיעשה לו נבוכד נצר כמו שעשה ליהויכין או ליהויקי' שכאשר הסירם מהמלכות המליך במקום כל אחד מהם אחד מזרעו לכן אמר כנגד צדקיהו זאת לא זאת רוצה לומר זאת הרעה אשר קרא אל יהויכין או אל יהויקים לא תהיה כזאת הבאה עליך כי הנה השפלה שהיה יהויכין שלא מלך אלא שלשה חדשים תבא למעלה ורוממות וזהו אומרו הגבה שהקדוש ברוך הוא יגבהה ומזרעו יצא זרובבל ומלך המשיח ג"כ שעליו נאמר ירום ונשא וגאה מאד (ישעיה נב, יג), והגבוה שהוא צדקיהו השפל, והגבוה והשפל הם מהמקור כמו שכתב הרד"ק, וחז"ל דרשו הפסוק הזה באופן אחר ולא זאת להם לישראל שהשפילו את הגבוה והגביהו את השפל כאשר העמידו צלם בהיכל.