אברבנאל על יחזקאל כ:כה

ואמנם אומרו וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם כתב רש"י מסרתי אותם ביד יצרם להכשל בעונם וכן תרגם יונתן וסרתינון ביד יצריהון טפשא ואזלו ועבדו גזרין דלא תקינו ונמוסין דלא יתקיימון בהון, כוונת המתרגם ורש"י שהחקים והמשפטים שזכר כאן הם אשר זכר למעלה בחקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ולהיותם חקים ומשפטים רעים שלהם אמר עליהם כאן חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם, ובעבור שהקדוש ברוך הוא נתן בהם הבחירה לעשות מה שירצו לכן אמר וגם אני נתתי להם כאילו הוא יתברך היה הסבה בזה, וכבר הודעתיך דרך ה"ר ר' דוד קמחי שהחקים אשר לא טובים והמשפטים לא יחיו בהם הם חקי האומות ומשפטיהם ששמים על ישראל מהמסים והארנוניות שיפרעו, ומפני שהקדוש ברוך הוא הביאם בגלות ייחס לעצמו החקים והמשפטים ההם. והפרושים האלה כולם כמה רחוקים הם מדרך הפשט.

והנראה לי בענינו הוא באחד משני אופנים. האחד, שהמצות האלהיות הם טובות ומסבבות החיים והטוב למקיימים אותן והן רעות ומסבבות המות לעוברין עליהן, וכבר בא זה בתורה במה שאמר משה רבינו עליו השלום בתחלת זכרון המצות שבמשנה תורה ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה (דברים יא, כו) שקרא את המצות בשני שמות הפכיים ברכה וקללה אבל משתי בחינות וז"ש את הברכה אשר תשמעו והקללה אם לא תשמעו, ובדרך ההוא אמר אחרי שהשלים זכרון המצות וביאורן ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע (שם ל, טו) וביאר ענינו באומרו אשר אנכי מצוך היום וגומר וחיית ורבית וגומר ואם יפנה לבבך ולא תשמע וגומר הגדתי לכם היום כי אבוד תאבדון לא תאריכון ימים על האדמה וחתם בדברים באומרו החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה, הנה אם כן המצות האלהיות הם ברכה וקללה החיים והמות או רע וטוב בבחינות שונות, והיה זה לפי שישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם והם טוב להם ופושעים יכשלו בם והם רע להם, וכפי הדרך הזה אמר השם וגם אנכי נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים בל יחיו בהם לפי שבהיותם רשעים היו החקים אשר נתן השם להם לא טובים ובמקום שהיו טובים כשהיו זכאין וכן במקום שבהיותם צדיקים היו המצות בערכם סם מחיה ומאריך ימים כמ"ש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם (ויקרא יח, ה) ככה בהיותם רשעים ועוברים על המצות היו המשפטים אליהם סמים ממיתים וזהו ומשפטים בל יחיו בהם, ולפי שכל המצות ניתנו ממנו יתברך לכן אמר וגם אני נתתי להם זהו האופן הראשון מהפירוש. והאופן השני, הוא שהחקים לא טובים והמשפטים שלא יחיו בהם שנזכרו כאן הם הקללות שנאמרו בפ' אם בחקותי בברית חורב, והנה בקראו חקים ומשפטים לפי שאחרי זכרונם אמרה תורה (ויקרא כו, מו) אלה המצות והחקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה, ועל אותן הקללות שנזכרו שמה נאמר כאן וגם אני נתתי להם רוצה לומר כמו שהם חקותי לא עשו ומשפטי מאסו כן אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים בל יחיו בהם והם הקללות אשר נתן השם בינו לבינם בברית אשר כרת עמם בחורב והותרה בזה השאלה השלישית: