אברבנאל על יחזקאל ב:ג

והיה דבר המלאך אליו שולח אני אותך אל בני ישראל ואין לך שתאמר שיהיה שליחות לבטלה כי הנה ידעתי בני ידעתי שבני ישראל הם גוים מורדים אשר מרדו בי ועתה לא מקרוב היה זה כי המה ואבותם פשעו בי עד היום הזה, (ד) ועוד אומר לך שאלה הבנים הם קשי פנים וחזקי לב יותר מאבותיהם ועם כל זה אני שולח אותך אליהם כדי שתאמר אליהם כה אמר ה' אלקים כי די לי בזה שתאמר להם הדברים בשמי, (ה) והמה אם ישמעו ואם יחדלו רוצה לומר על כל פנים תדבר אליהם בין שישמעו ובין שיחדלו לשמוע כי בית מרי המה ולכן אינו רחוק שיחדלו מלשמוע, והתועלת המגיע מזה הוא שידעו כי נביא היה בתוכם שהתרה בהם והוכיחם והזהירם ולא שמעו, והשליחות הזה אין ראוי שימנעהו יראה ופחד שיפחד יחזקאל מהם אולי ימיתוהו על דבריו, (ו) ועל זה אמר ואתה בן אדם אל תירא מהם ומפניהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך רוצה לומר אינם בערכך כי אם כקוצים שלא יהרגו את הנוגע בם אבל יכאיבוהו מעט, ואף על פי שאל עקרבים אתה יושב שהם בני יהודה הנושכים בפיהם כעקרבים מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה רוצה לומר כי אינם רצחנים ולא הורגים הנביאים אבל תכלית פשעם הוא היותם בית מרי רוצה לומר בינם למקום שיודעים רבונם ומכוונים למרוד בו, ולכן אין ראוי שתירא שמא יהרגוך כיון שתכלית פשעם הוא המרי בדבר השם לא שפיכות דמי הנביאים, (ז) ולכן תדבר את דברי אליהם בין שישמעו אותם ובין שיחדלו מלשמעם כי מרי המה רוצה לומר כי אנשי מרי המה והותרה בזה השאלה השנית.