אברבנאל על יחזקאל יט:א

ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל וגומר עד סוף הנבואה, ופרשה ויהי בשנה הז'. בעבור שניבא הנביא על מפלת צדקיהו צוהו עתה שישא קינה עליו ועל כל אחיו בני יאשיהו ומשפחתו, (ב) ואמרו מה אמך לביא ות"י מה כנשתא דישראל דהות דמיא ללביאתא והלביא היא אם האריות והאריה הוא מלך החיות הגדול מאחיו והכפיר הוא הקטון ממנו לימים והגור הוא הקטן מהכפיר שהוא כדמות הילד בבני אדם, ונ"ל שלא אמר מה אמך לביא על כנסת ישראל כי הקינה היתה אל נשיאי ישראל רוצה לומר על נשיאי ישראל לא על האומה, אבל מה אמך לביא אמרו על מלכות בית דוד שלפי שיצאו ממנה כל מלכי יהודה קראה לביא אם האריות, ואמר שהלביא ההיא היתה חזקה ועצומה בכחה וממשלתה עד שמפני זה בין אריות רבצה שהוא משל למלכי האומות ואותה לביא היתה רובצת ביניהם מי יקימנה כי לא היתה מפחדת מכל מלכי האדמה, וזהו ג"כ בתוך כפירים רבתה גוריה רוצה לומר בקרב מלכי האומות חזקים ככפירים הלביא הזאת רבתה וגדלה גוריה, ורבתה הוא מלשון גידול כמו אשר טפחתי ורביתי (איכה ב, כב) וגוריה הוא רמז למלכי יהודה, ואפשר לפרש לביא על בית יאשיהו המלך כי לפי שיצאו ממנו ד' מלכים והם יהואחז יהויקים יהויכין וצדקיהו קראה לביא ולחזקה וגבורתה אמר בין אריות רבצה בתוך כפירים שהם מצרים ובבל רבתה גוריה, (ג) ואמר ותעל אחד מגוריה כפיר היה על יהואחז שהוא היה אשר מלך ראשונה ביהודה אחרי מות יאשיהו ואמר ותעל שמלכות יאשיהו העלתו לכך, ולפי שהיה אהוב מכל עמו המליכו בנו אחריו לא להיות יהואחז הגון למלוכה כמ"ש הכתוב ויקח עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימשחו אותו תחת אביו (מלכים ב' כג, ל), והענין שמלכות יאשיה גדלה את יהואחז עד שעלה במעלה והיה כפיר, ולפי שלא משל בחזקה לא קראו ארי, ואמר וילמד לטרוף טרף אדם אכל להגיד שיהואחז נלחם בגדול ממנו והוא מלך מצרים וחשב לטרוף טרף ממנו ולאוכלו כמו שאוכל הארי את האדם, (ד) וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש רוצה לומר שחיל פרעה שהיה בארץ חמת שמעו כי פשט יהואחז בארץ מצרים ותפשוהו בשובו משם והוא אומרו בשחתם נתפש רוצה לומר בשחתם שכרו לו המצרים נתפש ויביאוהו בחוחים שהם שלשלאות של ברזל, אל ארץ מצרים.