אברבנאל על יחזקאל יב:כב

ולפי שבני ירושלם בשמעם ייעודי הנביאים היו אומרים יארכו הימים ואבד כל חזון רוצה לומר שהיו נבואותיהם לזמן רחוק ולכן באריכות הימים לא יזכר החזון ולא יפקד ובזה יאבד כל חזון ולא יהיה שם ושארית לנבואותיהם, (כג) צוה השם לנביא שיאמר אליהם השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אותו עוד בישראל לפי שהנבואות האלה יתקיימו במהרה והוא אומרו קרבו הימים ודבר כל חזון (כד) כי לא יהיה עוד ביניהם דברי נביאי שקר המנבאים להם שלום ואין שלום וזהו כי לא יהיה עוד כל חזון שוא רוצה לומר חזון שקר כמו שהוא עתה בפי נביאי השקר, ואומרו ומקסם חלק ענינו אצלי שנביאי השקר היו קוסמים קסמים ומגידים טובות לישראל בלשון חלקות למצוא חן בעיניהם ולכן קרא הקסם ההוא ומקסם חלק בתוך בית ישראל כי החלקלקות היה בעיניהם ולא יהיה עוד כן, (כה) כי אני ה' אדבר את אשר אדבר דבר רוצה לומר לא תהיה הנבואה שתבוא ממני בדרך קסם וחזון שוא אבל אני ה' אדבר את אשר אדבר, ולא יארכו הדברים לעתות רחוקות כי לא תמשך עוד לפי שבימיכם אתם בית המרי אדבר דבר לנביאי ועשיתיו בקרוב, (כו) ולחזוק הענין בא לנביא נבואה אחרת ע"ז עצמו, (כז) הנה בית ישראל אומרים החזון אשר הוא חוזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא רוצה לומר אל תיראו ואל תפחדו מדברי הנביא ונבואתו כי לא יתקיים בימינו כי הוא לימים רבים ולעתים רחוקות הוא ניבא, ובזה היו מורים באמתת הנבואה שחרוב תחרב ירושלם אבל יהיה לזמן רחוק והם לא יראו בימי הרעה, ולכן צוה הנביא שיאמר אליהם (כח) לא תמשך עוד כל דברי רוצה לומר שהדברים שאדבר לנביאי לא ימשכו לזמן רחוק כי ההמשכה תאמר על הזמן הרב, יאמר שלא ימשכו הנבואות מלהתקיים זמן רב אבל אשר אדבר דבר ויעשה רוצה לומר שאני אדבר הדבר בפי' ומיד יתקיים ויעשה: