אברבנאל על עמוס ו:יב

ולפי ששני הגלויות נשתוו בגבורת הלוחמים עליהם ובחולשת הגולים וכן ברעב אשר מצא אותם לכן אמר הירוצון בסלע סוסים או אם יחרוש החורש בבקרים ר"ל בסלע אשר זכר זה בלי ספק בלתי אפשר שבסבת הסלע וקושיו וגבהותו אי אפשר שירוצו הסוסים עליו ולא שיחרושו עליו הבקרים, והוא משל לקושיית לב בני ישראל ובני יהודה וגבהותם שמפני כן לא ירוצון סוסיהם במלחמה עם אויביהם ולא יחרושו בקריהם וימותו ברעב, והביא ראיה על קושי לבבם באומרו כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה ר"ל כי במקום שהיו המשפט והצדקה מתוקים מדבש ונופת צופים הפכתם אותה ללענה וראש כלומר, שהפכו אותם לעול חמס ושוד, (יג) ומלבד זה אינכם רואים ברעתכם כי אתם שמחים ללא דבר באומרכם הלא בחוזקנו לקחנו לנו קרנים כלומר, שפעמים אחרות התגברתם על האויבים כי הקרנים רמז למלחמה אשר בהם עמים ינגחו ושכן התגברו עתה ולא תיחסו הגבורה ההיא לש"י הנותן לכם כח לעשות חיל כ"א לחזקכם והוא באמת לא דבר כי אין בבטחון הזה ממש, (יד) כי הנני מקים עליכם בית ישראל שהוא כולל לשתי המלכויות יחד ישראל ויהודה גוי ר"ל גוי עז פנים שיבא על כל אחד מכם ולחצו אתכם כלומר לא תוכלו להלחם בהם בקרניכם כאשר חשבתם כי הם ילחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה שהם מגבול א"י לצד צפון עד גבולכם לצד דרום, ואם תרצו לפרש פי' כי הנה ה' מצוה והכה הבית הגדול רסיסים כולה על מלכות ישראל כבר יסבלוהו הכתובים ויהי' הירוצון בסלע סוסים שהוא כנגד סדרו של עולם כן היו מעשיכם שהפכתם משפט לראש: