אברבנאל על עמוס ה:יח
Abarbanel on Amos 5:18 · אברבנאל על עמוס · free full Hebrew text
Open in the reader →הוי המתאוים את יום ה' וכולי עד הוי השאננים בציון: המפרשים פירשו המתאוים את יום ה' שהוא על דרך מה שאמר ישעיה (ה, כ) האומרים ימהר יחישה מעשהו שבני ישראל בהיותם בלתי מאמינים בדברי הנביא היו אומרים מי יתן ויבא מהרה מה שהוא מיעד ונדע אם דבר ה' בפיו ושזה עצמו הוא המתאוים את יום ה', ואינו נכון בפשט הכתוב, אבל הנראה לי בזה הוא שהפרשה הזאת נאמרה על בני יהודה וירושלים שמפני השנאה שהיו שונאים את בית ישראל היו מתאוים שיבא היום שייעד הש"י עליהם לראות במפלתם, ולכן הוכיחם הנביא ע"ז באמרו הוי לכם המתאוים את יום ה' ר"ל שיבוא הרע על ישראל כאשר יעדתי כי מה תרויחו אתם בני יהודה בבא יום צרה ותוכחה היום הזה עליהם כי הוא חושך ולא אור כלומר חושך יהיה לבית ישראל ולא יהיה אור לכם, (יט-כ) אבל תהיו כאשר ינוס איש מפני הארי שאע"פ שינצל מידו יפגעהו הדוב אחריו ויבא מצרה לצרה, וכאשר ינצל מן הדוב ויבא אל הבית להיטמן שם ובסומכו ידו על קיר הבית ישכנו הנחש ולא תהיה לו א"כ פליטה, כן יהיה בענין העם הזה שבהיות יום ה' הוחשך לישראל לא יהיה אור ליהודה כי אחריו יבא אופל למלכות יהודה שלא יהיה נוגה לו, והכוונה במשל הארי והדוב והנחש להודיע שיום עונש השבטים יהיה חושך ולא אור בגלותם שיתמידו בו זמן ארוך בידי אשור אבל מלכות יהודה תלך מרעה אל רעה פעם מפני הארי שהוא נבוכדנצר ופעם מפני הדוב שהוא פרס ומדי ופעם בידי יון שהיתה ממשלתה בפני הבית ופעם בידי אדום שהוא נחש בריח אשר לא ישמע לקול מלחשים, וכן דרשו בשוחר טוב כאשר ינוס איש מפני הארי זה בבל ופגעו הדוב זו מדי ובא הבית זו יון שהיה הבית קיים בימיהם ונשכו הנחש זה אדום הרשעה שנאמר קולה כנחש ילך, וכן הוא אומר אחותי בבבל רעיתי במדי יונתי ביון תמתי באדום ולמה הוא קורא יונתי ביון שהיו מקריבים תורים ובני יונה על גבי המזבח תמתי באדום שהיו ישראל מותממין עמה ונותנין נפשותיהן על קדושת השם לפי שכמה שמדים נגזרה על ישראל בימיה עד כאן.
הנה ביארו שהכתובים האלה על מלכות יהודה וירושלים נאמרו (כא) ולכן אמר עוד כנגדם שנאתי מאסתי חגיכם רוצה לומר האם תחשבו שמפני עלותכם לרגל ג"פ בשנה בחגיכם ומפני קרבניכם ושירות וזמירות הלוים שהיו משוררים בביתי אסלח להם באמת לא יהיה כן כי אני מאסתי חגיכם שאתם עולים בהם לרגל, ולא אריח בעצרותיכם שהם קרבנות חגיגה שהיו נעצרים ועומדים בבית ה' וזובחים אותם והוא מלשון עצרת תהיה לכם (במדבר כט, לה), (כב) כי אם תעלו לי עולות ומנחותיכם ר"ל באותם ימי חגיכם ידוע תדעו שלא ארצה אותם, וכן ושלם מריאיכם לא אביט ושלם הוא שם כולל לשלמים ומריאים הם הבהמות המפוטמות, והענין שאף שיהיו קרבנות מדברים משובחים לא אביט אותם ולא ארצם, (כג) וכנגד השירים והזמירות שהיו אומרים בבית המקדש אמר הסר מעלי המון שיריך כי מפני שהיו לוים רבים משוררים אמר בהם לשון המון וכן בענין הזמר אמר וזמרת נבליך לא אשמע.