אברבנאל על עמוס ד:ז

וההתראה הב' זכר באומרו וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם שהיתה עצירת הגשמים בארצם וכל שכן בעוד שלשה חדשים לקציר שהוא זמן צורך הגשם, כי אילו היה נעצר הגשם בתחילת השנה לא היו זורעים ולא יפסידו הזרע וישאר להם לאכול ועתה לא יהיה כן כי ימטיר השם על הארץ בתחילת השנה באופן שתזרעו ותוציאו הזרע מבתיכם ואחר כך ימנע את הגשם בעוד ג' חדשים לקציר באופן שתפסידו הזרע שזרעתם ולא תהיה לכם תבואה, וכדי שלא תאמרו שהוא מקרה שקרה לשנה שלא היתה גשומה תראו פלא עצום שאמטיר על עיר אחת ועל עיר א' לא אמטיר, ולא לבד יהיה ההבדל הזה בערים אבל חלקה אחת תמטר שירד עליה הגשם וחלקה אשר לא תמטיר עליה קללתי ועונשי תיבש אותה חלקה, (ח) עד שינועו וילכו שתים או שלש ערים אל עיר אחת רוצה לומר אשר אמטיר עליהם לשתות מים ולא ישבעו כי תהיה מארת ה' בהם. ואין ספק אצלי שהעיר או החלקה והשדה אשר תמטר תהיה לזכות בעליה או לתשובת היושבים בעיר או בעל השדה, ואמר השם כנגדם ואף על פי שהייתם בהתראה הזאת נדונים ברעב ובצמא לא שבתם עדי נאם ה', וכנגד זה אמר ישעיהו (ט, יח) ויהי העם כמאכלות אש רוצה לומר שבהעצר המטר היה השמש בחומו מכה כל הארץ, ולהיותם בשנת בצורת ורעב רב איש את רעהו לא יעזורו וסוף הדברים שם בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה. הנה התבאר שאין ההתראה הב' ככח ההתראה הא', והותרה בזה השאלה הא'.