אברבנאל על עמוס ד:יא

וזכר ההתראה הה' באומרו הפכתי בכם כמהפכת אלקים את סדום ואת עמורה ואמנם מה היתה ההפכה הזאת הנה הראב"ע פירשה כפשוטו שירד עליהם רעמים ואש מן השמים, והנר"ל בזה הוא שאמר זה על החרבן הראשון אשר נעשה בראובני ובגדי ובחצי שבט המנשי שהיו מעבר לירדן וגם כן על הגלות שנעשה אחר כך בעיון ואבל ובית מעכה וינוח וקדש וחצור ואת הגלעד ואת הגליל כל ארץ נפתלי שהגלם תגלת פלאסר מלך אשור ויגלם אשורה, ועליהם אמר הפכתי בכם כמהפכת אלקים את סדום ואת עמורה שהיו אותן הערים של קצת השבטים שוממות מבלי יושב כסדום, וכנגד שמרון ובנותיה אמר ותהיו כאוד מוצל משרפה לפי שניצול אז מיד מלך אשור, ואף על פי כן שהיה לכם לשוב אלי להציל אתכם מיד מלך אשור שלא יבא עוד עליכם לא שבתם עדי וכנגד זה אמר ישעיהו (ט, ח) וידעו העם כולו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגודל לבב לאמור לבנים נפלו וגזית נבנה וגו'. הנה התבאר מזה למה אמר ה' פעמים ולא שבתם עדי נאם ה' שהוא להיותם חמש התראות מחמש רעות, ולמה אמר הפכתי בכם כמהפכת אלקים את סדום ועמורה שלא נזכר ככה בספורי ספר מלכים כי היה זה מאמר המשלי נאמר על חרבן השבטים שהיו קודם שמרון שנזכר שם, והותרה בזה השאלה השניה והשלישית: